פנינים מפרשת דברים מתוך אור החיים הקדוש - הרב ברק בן ניסן שליט"א - ירושלים - כט' תמוז תשפ"ו

Kind: captions Language: iw ברשותכם כמה דקות אני רק אסכם איתכם את מה שלמדנו למעלה קצת האור החיים הקדוש מתחיל בתחילת הפרשה הוא שואל למה כתוב אלה אלה הדברים ש דיבר משה על כל ישראל בדרך כלל אלה בא לפסול יש אלה שבא למעט דרך זה הולך אחורה אוה זה הולך קדימה יש גם באלם משה יש גם בל תולדות נוח יש גם בל תולדות יעקב יוסף בכל המקומות בדרך כלל זה לפסול את מה שהיה קודם כאן לומד הורחים הקדוש כמה פירושים פירוש אחד אלה הדברים כל מה שהתורה אמרה בארבע חומשים זה מה שאמר הקדוש ברוך הוא אבל אלה מעת בא להגיד בכל הארבע חומשים משה רבנו אמר אות באות מילה במילה מה שהקדוש ברוך הוא אמר אמר לו אין אות חזרה ואין אות יתרה אבל בחומש דברים זה כבר חומש של משה רבנו משה רבנו כתב אותו רב אישחי כותב באחד מהספרים שלו שגם את זה הקדוש ברוך הוא הכתיב לו זאת אומרת משה רבנו אמר והקדוש ברוך הוא אמר מה שאמר בכל פעם ופעם ובסוף שנת ה-40 שהקדוש ברוך הוא אמר לו לכתוב את התורה הקדוש ברוך הוא אמר לו גם כן את א חומש דברים יש לורחיים הקדוש עוד פירוש שאלה זה גימטריה 36 יש לנו פרשיות בתורה שהם השטרפו על פני שנים ארוכות. פרשת בראשית לבד היא כמעט 1600 שנה. רק פרשת בראשית. מהאדם הראשון ועד נוח זה 10 דורות, 10ה דורות ויש לך נוח היה במבול בגיל 600. תחילת נח זה מבול. אז 1500 שנה רק פרשה אחת פה. כל חומש דברים נכתב ב-36 יום. כיוון שמשה רבנו התחיל לדבר איתם בא' בחודש שבת ומשה רבנו נפטר בז' באדר. בחודש שבת היה חסר. אז יש לך 29 קיבלת 36. וזה התורה רמזה. אלה הדברים אלה 36. אז בכלל זה לא משמעות של לפסול או לא לפסול. יש פה רמז בכלל אחר. האורחי הקדוש לומד גם אלה שרק אלה הדברים משה רבנו דיבר משה רבנו דיבר רק תורה בחיים שלו לא דיבר שום דבר שהוא לא קשור לתורה מביא גמרא אמר ודיברת בם שאסור לדבר דברים בטלים האור חיים כותב בפרשת פנחס לפועה משפחת הפוני נכון לפואה הוא כותב מה זה פוני שאדם צריך לפנות את הפה שלו כי הפה שלו הוא מביא שהפה של האדם כיוון שלומדים איתו תורה הוא נהיה כלי שרט וכמו שבכלי שרת אתה לא יכול להשתמש לדברים של חול אז אסור לבן אדם בכלל לדבר דיבורים של חול בפש לומד הורחים הקדוש דברים בטלים לא מדבר על דברים אסורים יש על זה אריכות דברים האורחים כמה מקומות כותב את זה אחר כך הרוחים הקדוש מביא יש שמה פסוק כתוב השם אלוקי אבותיכם אוסף עליכם ככם אלף פעמים ויברך אתכם כאשר דיבר לכם גם זה רשי שואל רשי שואל מיד בשם רבותינו הקדוש ברוך הוא הברכות שלו זה בלי קצווה פתאום פה הוא מגביל אותם אומר ככה הם אלף פעמים אז הוא אמר להם זה משלי וגם על זה דנים מה צריך את משלך עם של הקדוש ברוך הוא זה בלי הגבלה יש פסוק ברוות המואביה במגילת רות כתוב והנה בועז בא מבית לחם ויאמר לקוצרים השם עמכם ויאמרו לו יברך השם הבדחים מסביר שמה מה זה השם עם החיים ומה זה ברכי השם בדרך כלל שאתה מברך מישהו אתה מברך מישהו לפי המצב הנתון שהוא נמצא בו אדם עכשיו מחתן ילד אתה לא אומר לו תהיה בריא שיהיה לך רפואה שלמה חתן ילד אתה אומר לו שיהיה מזל טוב בעניין הדעד אתה רוצה להוסיף קצת רואה בנים לבניך אתה יודע אתה יודע מדברים מעניין הנושא אדם בא לבקר מישהו בבית חולים הוא לא אומר לו עכשיו אני מדבר חולה לא הולך עכשיו לבקר יולדת אז הוא לא אומר לו מזל טוב ווא אמר לו שיהיה לך רפואה שלמה שיהיה לך בריאות ורמו חבריך שסה להגיד לך כל מקום זה לפי העניין אז הוא אומר פה הגיע בועז לשדה שלו אומר להם השם אחם הם עונים לא יברכה השם אומר מה גם יש פה מילים קצת עמומות זה לא איזה ברכה מפורטת הוא בכלל שואל למה כתוב והנה הנה בועז בה מה זה והנה והנה זה מיותר ויבוא בועז המילה והנה לא צריכה להיות כתובה יש לו כמה הסברים אחד ההסברים שלו הסבר מעניין כתוב התאום כל העיר עליהם כשהגיעה הארות המואביה ונאומי באותו היום נפטרה אשתו של בועז כך כותב רש"י במקום בשם רבותינו וכולם יצאו בזמנם היו עושים בית עלמין מחוץ לעיר כך הלכה שקוברים אנשיםח 50 אמה לוקחים מהעיר 50 אמה ואז מתחילים לקבוע אותם. פעם היו קוברים בכוחים, לא כמו היום שיש א היו פוקדים על הקברות, כך כתוב שלושה ימים אחרי שהמת נפטר, עוד הולכים לראות אם הוא לא התעורר. כי היה לא היו שים עליו חול ו לא קבורה בקרקע, זה היה בתוך א רק סותמים את הגולל, כן? יכלו לראות בכל מקרה אז הוא אומר באותו היום מתה אשתו של בועז אז הוא ישב שבעה שבוע ימים הוא לא יכול ללכת לעסק שלו מתי השדה כל העסק יש לו את הזמן בדרך כלל יש כל העסק יש לו את את הזמן שזה הזמן הטוב שלו מזגנים בחורף מזגנים לא ילך צריך בקיץ אם תלוי איזה מדינות תלוי כל מיני דברים שעת הקציר לשדה זה ה זה הזמן זמן שהכאילו רואים מה כל השנה כל הזמן השקיעו שקו עשו הביאו זרעים כאלה זרעים כאלה הזמן שרואים את הברכה זה בשעת הקציר זה הזמן השמח הוא מביא כתוב בדברי רבותינו שרבן יוחנן בן זכאי ניצל בן ווא לוה מה זה וואי ל לבוא אומר ששרפו הבריונים בגמרא בגיטין שמה שרפו את לתבואה כי הם רצו לעשות מלחמה. אז כתוב שרבי יוחנן אמר וואי וואי וואי. הלכו אמרו את זה לכיסר. הכיסר שמע ככה כי אתה לא רוצה שישרפו. זאת אומרת אתה אתה בעד להשאיר אותם ככה ולהמשיך למשוך את הזמן. רצה להרוג אותו. אמר לו רבחי אני לא אמרתי וימי ו. מה ההבדל בין וי לו? אומר שאדם רואה משהו שצער אומר וואי וואי וואי וואי ככה מדברים ככה המדרש אומר שאדם וואי וואי איזה מסכן הוא אבל שאדם דברים ששמחה אומר ווא ווא איזה יופי ככה זה אומר המדרש אז זה אומר רבי יוחנן ניצל בן וי לב הוא אמר לכיסר אני לא אמרתי ו אני אמרתי ו השאיר אותו אומר מכאן אתה למד שבה והזה לשו שמחה אומר דבר שני כל האותיות יש להם יש הרבה חיבורים באותיות דיברנו כמה פעמים יש עוד חיבור שעושים אותם עשרות ומאות ואלפים אתה לוקח את האות א' היא אחד אתה שם אותה עם האות ט זה נהיה 10 נהיה עשרות קח את הבחט קיבלת 10 קח את הג' עם הז קח את הד עם הו הה היא נשארת רווקה אין לה ה זה לא צריך להביא לבן זוג אין לה אותו דבר גם במאות אם אתה לוקח את היצ צ זה 100 את הכ עם הפ זה 100 וכן הלאה הנ נשארת ריקה אז נשארת יחידית אז הוא אומר הן זה שם של רווק כי ככה הוא נקרא כי אין לו הנה תראה האותיות האלה אומר בועז מה פתאום מסתכל על רות מה איפה בא לו העניין הזה אומר בועז היה לו שתי דברים שגרמו לו דבר ראשון באותו היום הוא סיים את השבעה אדם לא עלינו שיש לו יושב שבעה הוא לא יכול לעבוד הפעסק כו צריך להיות סגור. אז הוא אומר, הוא לא יכל לבוא כל השבוע לקציר, ל לשדה שלו. אז פתאום הוא בא לשדה שלו, אז הוא שמח. אומר, עכשיו שהוא שמח ואין לו אישה, אז הוא מחפש אישה. אומר, זה מה ש הפסוק רומז והנה והנה איך כתוב שמה? בועז בא מבית לחם. אומר, והנה זה אותיות וה זה שמחה, נזה שעה רוק. אז הוא מסביר כל זה היה הקדמה למה שהוא שואל מה הוא שאל למה כתוב שהם אחריהם ואמרו לו ברכה השם הוא אמר הוא בירך אותם שהוא שואל אותם מה שאתם נוגעים יש עכשיו ברכה יש א הולך טוב כי אם אתם עושים את רצונו של מקום אז השם עמכם אז אם תגידו לי שהשם עמכם אני מבין לבד שהעסק טוב שיש פה תפוקה טובה בתבואה שלי הם אמרו לו יברך השם הם אמרו לו, אתה צריך אישה והאישה >> היא מקור הברכה. הרי כתוב שמה שמי שרווי בלא אישה, שרווי בלא טובה, בלא ברכה. אומר לו, עכשיו יהיה לך אישה שזה רמוז גם במילה והנה שאמרתי לכם שעכשיו יש לו את האפשרות כי אין לו אישה, הוא לבד וגם הוא היה שמח. שתי הדברים האלה גרמו לו שבאמת הם ככה ברכו אותו. טוב, זה דיברתי לכם על הברכה. אחר כך הורחים הקדוש מביא כתוב בפסוקים פה וצווה את שפותיכם בעת ההי לאמור שמוע בנחכם ושפתם צדק בניש ובין אחיו מסביר שם אור החיים הקדוש מה זה שמוע בן אחיכם הוא אומר כמה פירושים אחד הפירושים שלא צריך לשמוע אה את מה שהבן אדם אומר אלא תשמע מה הוא לא אומר שמוע בן אחיכם לא כתוב שמוע את אחיכם הדיין צריך להיות חכם לא לשמוע רק מה שאומרים אלא לשמוע מה לא אומרים לפעמים בלא אומרים יש יותר הרבה חומר אם מישהו עונה לך קצר לך זה בחקירות שואלים שאלה אתה עונה מדויק כל מילה יכולה ורוב דברים לא חדל פשע אדם זורק מילה ובסוף תגלגל למקומות אחרים פה התורה אומרת לך תשמע מה הם לא אומרים ממה הם נשמרים להגיד ושמה תרצה ותמצא למצות את הדין דבר שני הוא אומר שמוע בן אחיכם לא לראות לא מסתכלים על מדיינים רק שומעים אותם כי אם אתה מסתכל סתכל על המדיינים, אתה מגיע למצב שאתה יכול אולי אחד יהיה לך אליו איזה כלי כזה והשני חושב שזה ככה. יכול להיות גם שלפעמים זה לא, אבל מהבב שאתה מסתכל עליו ההוא חושב שאתה מראה לו פנים ואז מסתתמים הטענות של ההוא. אז התורה אמרה רק שמוע. התורה לא אמרה תסתכל. יש לו גם כן שמה כתוב צווה את שופטיכם בעיית היא לאמור. כמה פעמים דיברנו מה זה לאמור? שמד אור החיים הקדוש לאמור למי להגיד? הוא אומר וצווה את שופטיכם בעת ההי לאמור אתה שומע בעיה בא אליך הבעל דין טוען טענה השני טוען טענה תחזור לבעלי הדין לאמור להם את הטענות ששמעת לפעמים אתה חושב שהבנת אותם שאתה חוזר על הטענה אומר לך תשמע לזה לא מה שאני אמרתי אומר זה הלאמור הלאמור זה לחזור בפני אנשים וגם כן הוא לומד שבועצה את שופדכם בעת האי לאמור ש בין איש ובין אחיו רבותינו אמרו שאם אחד בא עם בגדים פסוטים, אחד בא עם בגדים מפוארים, צריך להגיד לעשיר המפואר, תלביש אותו כמו שאתה לבוש. אתה רוצה תתלבש כמוהו. יותר קל להתלבש כמו אני. או שתנות עכשיו בגדים יקרים לשני. שתיהם, אחד יושב, אחד עומד. צריך ששתיהם או ישבו או שתיהם יעמדו. כל הדברים הדיין מוכרח לעשות אותם בשווה. ודבר אחרון שהוא כותב שמוע. לא כתוב תשמעו. שמוע זה פירושו בעמוד ואחזר כ הדיין אסור לו להגין מספיק לי היום אני לא יכול לשמוע יותר כך כותב אורחים הקדוש כי אחר כך הוא נכנס קצת בעינוי הדין שמוע בתמידות כמו והיה עם שמוע תשמעו כמה חייבים לשמוע כמו שמור ושמעת כמו זכור ושמור גם שם זה חייב להיות כל הזמן שיהיה בתמידות להיות דיין זה לא פשוט האורחים הקדוש בעצמו כותב באיזה מכתב שהוא נמנע מלהיות דיין הוא כותב לסיבות גלויות ונסתרות הוא לא כותב מה היה לו גם דברים אולי יש אור החיים כותב פרשת א יתרו שבא יתרו למשה רבנו ואמר לו תיקח לך שרי אלפים שרי מאות שרי 50 שרי עשרות כתוב שמה שהוא אמר לו נבוא תיבול גם אתה אז הוא אמר לו כי יהיה להם דבר בא אליי מביא הורחים הקדוש בשם הזוהר שאומר לו משה רבנו תקשיב מי ילך לך מי ילך לדיין אחר? הרי כשיש בעיה על משהו המשהו בא ואומר לי למי הוא שייך כי יהיה להם דבר בא אליי הדבר בא אליי הדבר אומר לי אני שייך לרוב אני לא שייך לשמעון אז מי ילך ל כל מי שבאמת חושב שהאמת איתו ילך רק למשה רבנו אז כל הם רצו ללכת דווקא אליו כנראה אור החיים הקדוש יש דברים שידע אז הוא לא רצה להיכנס למשפט אז הוא השאיר לזה ככה כך הוא כותב שהוא לא רצה להיכנס אף פעם לדון יש כאן מכתבים שהוא כותב פסקים אבל בדרך כלל הוא לא היה שמה טוב פה פה בפסוקים האלה שאנחנו רואים עכשיו משה רבנו חוזר בפניהם את מה שהיה את הפסוק שאני קורא אתכם עכשיו למדנו שנה שעברה אנחנו הגענו לפסוק הבא אבל אה ואני אחזור איתכם כי זה קשור לזמן שאנחנו נמצאים גם האורח חיים כותב למעלה >> תשע מידות עבר הירדן למדנו את זה כמה פעמים רבותינו אומרים שהוא כתב את זה פה כך כותב בספרי חסידות כדי שכל יום בתשעת ת הימים ילמדו מידה אחת מהמידות עד תשעה באב אז הוא מזכיר פה תשעה באב אז אמרתי נלמד פה את זה בוא נקווה שבעזרת השם בנה בית המקדש >> זה לא יהיה השנה תשעה באב של צער יהיה תשעה באב של שמחה >> הפסוק אומר ככה אה אולי אני אקרא קצת קודם משה רבנו אומר להם הרי הוא אמר להם לעלות להיכנס לארץ והם לא רצו להיכנס מה אמרו לו תשלח לנו מרגלים זה מה שהוא אומר להם ולא הביתם לעלות ותמרו את פי השם אלוקיכם ותרגנו בהוליכם תרגנו זה כמו דברי נרגן זה אדם שמתלונן אני קורא פסוק כז אבל רק בשביל להיכנס כי אורחיים בפרשיות האלה הוא ממש תופס פסוק פה פסוק שם זה לא פסוקים ברצף ותרגנו בעוליכם אתאומרו בסינ את אדוני אותנו הוציאנו בארץ מצרים לתת אותנו ביד האמורי להשמידנו אנה אנחנו עולים רחנו המסו את לבבנו לאמור עם גדול ורע ממנו הרים גדולות ובצורות בשמיים רש"י כותב כבר דיברו פה בלשון הוואי התורה לפעמים כאילו כותבת כמו שאנשים מדברים ואמר עליכם לא תערצון ולא תראון מהם אדוני אלוהיכם הלך לפניכם הוא ילחם לכם ככל אשר עשה איתכם במצרים לעיניכם במדבר אשר ראית אשר נסעך אדוני אלוהיך כאשר ישא איש את בנו בכל הדרך אשר הלכתם עד בכם עד המקום הזה ובדבר הזה איניכם מאמינים באדוני אלוהיכם ההולך לפניכם בדרך עשה לכם פה כמה עננים היה שמה גם ענאה לטור לכם מקום לחנותכם וגם היה אחד באש לילה לרות בדרך רש"י כותב לאר אותכם כן אורחים חולק עליו פרשת בשלח טוב זה לא המקום אז תלכו באו וענן יומם וישמעונה את כל דבריכם ויקצוף וישבה לאמור אם ירא איש באנשים האלה הדו הרע הזה את הארץ הטובה אשר נשבעתי לתת לאבותיכם זו בן יפונה ירנה מעניין הוא לא מפתיר פה את יהושע ולא יתן את הארץ אשר דרך בה ולבניו ין אשר מלא אחרי אדוני האורח חיים כותב בפרשת שלח לך שאין צדיק שקיבל הבטחה כמו שקיבל כלב בןפו זה לחיות א כן זה יותר מ-40 שנה זה 40 שנה של המדבר פלוס לקבל זמן של כיבוש וחלוקה של הארץ עד שהוא קיבל את מה שהוא היה צריך לקבל גם בינף אדוני בגללכם לאמור גם אתה לא תבוא שם >> למה הוא לא מזכיר אותי יש בו >> תכף הוא כן מזכיר אותו אז לכאורה זה בהמשך אתה רואה יהושע בןנו עומד לפניך הוא יבוא שמה אותו חזה כי הוא אין חינה את ישראל אז הוא כן מוזכר פה בכל מקרה התעניב פירושו נתמלא רוגז ככה רש"י מסביר במקום אומר האור החיים הקדוש קשה מהפסוק משמע אם תוך כדי הדברים שהוא אומר שלא יכנסו הדור הזה לארץ רק הלב יכנס ויהושע כמו שהוא מזכיר את יהושע פסוקים אחר כך בפסוק לח שראינו עכשיו משה רבנו אומר גם בי אתענף השם בגללכם כלומר בגללכם אני לא נכנס לארץ אתה לא נכנס לארץ ממריבה אתה לא קשור בכלל לסיפור של המרגלים מרגלים זה 38 שנה לפני במריבה. אז איך משה רבנו פה מכניס את עצמו? גם בי את ענף השם גלכם לאמור אה >> לא תבוא שם >> גם אתה לא תבוא שם זה השאלה פה שהרוחים הקדוש כותב כשבעלו לא מצינו שהתענף השם על משה בעוון המרגלים ורמבן פרש ואמר ועוד הוספתם להרה פעם אחרת עד שגרמתם להתענף בי כלומר לפי הרמבן יש פה כמה דברים יש פה גם את החלק שהיה בזמן המרגלים אנחנו פעם דיברנו ד משה רבנו היה לו איזה סוג של אה כבר צו אי כניסה לארץ בפרשת שמות שהוא אמר לקדוש ברוך הוא כך רש"י כותב שם במקום רש"י אחד הפסוק האחרון שמה בסוף הפרשה הוא אמר לקדוש ברוך הוא ומאז באתי אל פרעה לדבר בשמך הרא לעם הזה ואת זה לא הצלת למה שלחת למה זה שלחתני לא למה זה שלחתני מאז באתי לפרעול דברך ראצה לא הצלת ואז אמר לו הקדוש ברוך הוא אתה תראה תשר העשה לפרעה. אומר רש"י, במקום אתה תראה, אבל במלחמת 31 מלכים בכניסה לארץ אתה לא תראה. אז כבר שמה משה רבנו קיבל איזה איזה עצירה. אבל כשמשה רבנו השפה שלנו התאבד על עם ישראל אמר ועם עין בחן אינם ספר שכתבת. זה לא מילים שפשוטות. יש בספרי רבותינו שאסור לאדם להגיד לחברו כפרה עליך חולה עליך כן מוציאים טובות מהפה אבל ראיתי פעם באיזה ספר קדמון כותב כל זה אדם לחברו אבל אדם לבנו יכול להגיד לו דבר כזה אומר למה זה אדם שאומר סתם לחברו באמת מקטרגים ח מקדרג כי מה אתה אומר אתה לא באמת מוכן ללכת כפרה עליו אבל אדם של הבן שלו מוכן ללכת אדם מוכן שיהיה לו דברים ולא יקרה לבן שלו אז הוא אומר לבן מותר מאיפה הוא מביא ראיה הוא מביא רעיה זה שמשה רבנו אומר על הקדוש ברוך הוא ועם עין וכן אבל משה רבנו לא אומר את זה על הילדים שלו אבל כיוון שלימד אותם תורה עכשיו כאילו ילד אותם אומר בכנתמן שאדם לבנו או רב לתלמידו יכול להגיד ככה בכל מקרה שמשה רבנו אמר את זה אז הקדוש ברוך הוא אמר לו ככה אני באמת מוחק לך את העניין עניין של אי כניסה לארץ תיכנס לארץ אחר כך במריבה זה תעורר עוד מחדש פה אומר לפי הרמבן אומר ועוד הוספתם להרה פעם אחרת עד שגרמתם להתענף בי בסוף הרבה פעמים וזה טוב קצת דברים יותר עמוקים אבל אני אומר בפשט הרבה פעמים אדם שבמשמרה שלו קרה משהו גם אם הוא לא זה שעשה את הבעיה ואלה שמתחתיו עשו טולים את זה בו חייב לקחת כאילו גם אם הוא יקח ריות לא יקח עריות יש משהו עליו וככה זה נראה פה כאילו אתם גרמתם יש הרבה דברים יותר עמוקים בזה שהיו כולם שמות משה רבנו לכן גם משה רבנו נקבר בחוץ לארץ כדי להכניס אותם >> הוא מאשים אותם >> נכון בסדר זה חלק מהדברים בגללכם אור החיים לומד בגלגול דברים שלכם כאילו חלק מהסיפור אומר האורחים הקדוש ואין דבריו נראים כי רואה שעדיין מדבר בעניין המרגלים זה מה שאמרתי לכם אורחיים כאילו השאלה שלו בתוך תוך כדי הדברים שאתה מדבר איתי על המרגלים ואתה חוזר עוד הפעם על המרגלים באמצע אתה כותב הרי אם היה כתוב גם בעית נף השם עוד ארבע פסוקים חמש פסוקים אז זה כאילו הוא משחזר להם את הדברים ואומר להם תשמעו אתם לא נכנסים לארץ בגלל סיפור מרגלים אבל גם בי גם לי שזה עניין לא להיכנס לארץ מסיבה אחרת אבל שזה תוך כדי הפסוקים של המרגלים זה נראה שבגלל זה הוא לא נכנס לארץ אומר האור החיים הקדוש ואין דבריו נראים כי רואה שעדיין הוא מדבר בעניין המרגלים שכן אמר כתוב אחר זה ואתפכם אשר אמרתם לבז יהיה עד סוף הפרשה והוא מדבר בעניין המרגלים ולמה הפסיק בתוך העניין בשלוק העניין זה אחד השאלות הכי הכי רצות באורחים הקדוש מלא פעמים אתם זוכרים הרבה זמן לא אמרתי את זה אז אני חוזר על זה כמה פעמים נזכרנו אור החיים שואל פרשת שלח לך למה כתוב ועשו להם תצית על כנפי בגיהם אחר כך כותב לדורותיו אחר כך כותבנו על צי כנוף פית אכלת למה שמו אותה לדורותם באמצע ציווי המצווה באמצע שאתה אומר לי מה לעשות אתה אומר לי כמה זמן עשיית המצווה בפרשת פנחס כתוב השיב את חמתי מעל בני ישראל זה תוצאה וקנו את קינתי זו הסיבה ולא חיליתי את בני ישראל בקינתי זו התוצאה אומר למה שמו את הסיבה בין שתי התוצאות אור חיים מאוד וקב פרשת שלח לך גם בתחילת הפרשה כתוב הוא יתם את הארץ מה היא ואת העם היושב עליה ומה הארץ אומר למה שמו את העם בין שתי הארצות גם פה אותו דבר הוא שואל גם פרשת לך לך הוא שם אומר לו הקדוש ברוך הוא גרי זרע בארץ עולהם ועבדו והנו אותם 400 שנה אוקיי מדבר על הילדים שלו מצוין פתאום אומר לו ואתה תבוא אל אבותיך בשלום תיקבר בשבה טובה חוזר אליו טוב אם היה עוצר פה לא היינו מדברים אומר אור החיים הקדוש מה אחר כך כתוב ודור רביעי ישובו הנה כי לא שלם עוון האם מורי דנה למה אתה שם לי את תסיים לו מה עם הילדים שלו כל מקום ארחים כותב אה גר יהיה זרך בארץ לא להם ועבדו והנו אותם אומר מה זה בארץ לא להם אל צריך להגיד גרים ועבדים ומעונים בארץ לא להם למה הוא שמו אותה בארץ לא להם אחרי הגרים כל מקום יש תירוצים שלהם זה בדיוק השאלה שאורחים הקדוש שואל פה אנחנו יודעים שמשה רבנו לא נכנס לארץ בגלל מריבה ואם זה בגלל מריבה למה זה נמצא בתוך עניין למרגלים אומר האורחים הקדוש והוא ותפכ מה שאמרתם עד סוף הפרשה באמת הרוחים אחד השאלות שלו למעלה שהוא כותב אל כל ישראל אלה הדברים שדיבר משה אל כל ישראל הוא שואל שואל מה עשו הצאון הזה? הרי משה רבנו מוכיח אותם על מה שמרו במשך הזמן נכון? אז הוא אומר איך הוא מוכיח אותם? הרי אלה שימרו כבר מתו. יצאו ממצרים כל ה-600,000 נגמרו. אז מה אתה מוכ? יש הבדל בין תוכחה לבין מוסר. כך כותב השלב. אמרת את זה כמה פעמים גם בשיעורים. תוכחה זה שאדם בוא נתחיל במוסר יותר פשוט מוסר. אדם עכשיו לוקח פועל לעבודה שלו או הבן שלו עכשיו הוציא רישיון בסדר פעם ראשונה יוצא ילד יוצא עם אופניים אבא שלו מדריך אותו איך לסוח תיזהר כביש פה מעברי חצייה שים כסדה כל הדברים שצריכים להיזהר זה מוסר הילד עוד לא עשה טעות הילד הוא עכשיו פעם ראשונה זה נקרא מוסר אבל אם האבא רואה מהחלון שהילד נוסע לו כמו שצריך ואני יודע מה לא נוסע עם האופניים כמו שצריך לא שם כזדה שהוא ידבר איתו אחר כך זה יהיה תוכחה, זה לא יהיה מוסר או שכתוב כי נר מצווה ותור האור ודרך חיים תוחות מוסר יש גם וגם משה רבנו הור החיים הקדוש כותב דיבר איתם גם תוכחות וגם מוסר כי בעצם משה רבנו גם דיבר איתם על מה שהיה וגם נתן להם דברים לעתיד הרי יש פה מצוות שמשה רבנו אמר להם בחומש בכל חומש דברים שאין את המצוות האלה ב חומשים אחרים כמו מצוות ייבום ועוד ושואלים מפרשים באמת איפה הוא קיבל את המצווה הזאת זאת אומרת אם הוא קיבל אותה כבר בהתחלה אז כובש נבואתו צריך להעביר להם את הדין ואם הוא קיבל את זה רק עכשיו הרי כתוב שכל התורה כלליה או פרטותיה תנו מחלוקת רבי ישמעאל ורבי עקיבא יש על זה הרבה ריכות דברים מדברי רבותינו כאן בכל מקרה שואל אז הורחים הקדוש אומר שמשה רבנו הוכיח את אלה שהיו בגיל 13 הרי מתו מגיל 20 עד 60 לא כתוב פה אל הדברים אשר אמר השם למשה להוכיח את ישראל אלה הדברים אשר דיבר משה אל כל ישראל. פירוש הדבר משה הוא המוכיח ובית דין של מטא הם שופטים אדם מגיל 13. בית דין של מעלה מגיל 20. אז משה רבנו דיבר לאלה שהיו בפער של שבע שנים הפרש. ככה הוא מסביר. זה התוכחות. המוסר זה כבר לכולם. היו כאלה מבוגרים יותר והיו כאלה צעירים יותר. אומר האורחים הקדוש ומה שהליץ הרב שרצה להזכיר יחד הנמנעים מעבור הארץ שהם היו גרמה לזה. זאת אומרת שהוא רוצה להגיד באופן כללי מי לא מי לא נכנס לארץ כל אחד וסיבה שלו בני ישראל זה בגלל המרגלים ומשה רבנו צד ממריבה אומר הורחים הקדוש לא ידעתי מה ההנאה יש בזה כאילו מה הנקודה שהתורה מזכירה את כולם במקום אחד בו בזמן שהסיבות לזה וגם ה הזמנים שונים הרי זה בשנת 38 מרגלים בשנה השנייה אחר כך אמר להם תהיו 38 שנה במדבר אבל ממריבה זה בסוף ה בסוף השנים זה היה אחרי שמרים נפטרה מרים נפטרה בשנת ה-40 אומר האור החיים הקדוש והנכון הוא על פי דברי מזל שאמרו בפסוק ויבקו העם בלילה כבעו בחיה לדורות כי ליל תשעה באב הייתה שבו נחרב הבית ואמרו עוד שאם היה נכנס משה לארץ והיה בונה בית המקדש לא היה הבית נחרב שאין אומה ולשון נוגעת בו. יש פסוק בהמשך הפרשה כתוב רפאים תחשב אף. א רפאים ישבו בה לפנים ישבו בה אה א האמים והעמונים יקראו להם זמזומים. כי אני חושב זה אולי אני תואב. פסוק כ >> פסוק כס >> כן אז שנייה רגע נראה פה אור החיים כן אור החיים יש לו על זה משהו בפסוק >> כתוב פה הנה כתוב ככה א ארץ רפאים תחשב אפאי רפאים אפאי רפאים ישבו בלפנים ועמונים יקראו להם זמזומים הרב פלא יועץ כותב בספר של המגן אומר ארץ זה ארץ ישראל ארץ ישראל רפאים היא רפואה לעם ישראל הוא אומר למה תחשב אפי כי אף זה אף זה זה כן זה משחית יש >> יש ארבע משחיתים >> יש חרון יש אף משחית ויש חמה אנחנו כל יום בשומרים והוא רחום מכפר עוון מתכוונים לבטל אותם והוא רחום מכפר עוון ולא ישחיק וירבה לישיבה פה ולא יקול חמתו משה רבנו אמר בתורה אמר כי יגורתי מפני האף והחמה מפני זה פחד. יש במשנה בשבת אומרים כל שבת בבמ מדליקים אומרים המכבה את הנר מפני שהוא מתיירא מפני זה פחד שהוא מתי מפני גויים מפני לסטים מפני רוח רעה יש גרסאות ו מפני החולה שישן אבל הגרסאות היותר נכונות ואם בשביל החולה שישן כי אצל החולה זה לא פחד אין פחד מהחולה זה בשביל החולה אבל שאר הדברים יש בהם פחד מפני זה פחד יש אורח ח בפרשת שמות קודם וישמע פרעה את הדבר הזה ויבקש להרוג את משה ויברח משה מפני פרעה כולם מסבירים שם הוא כך כתוב במדרש הוא בא לתת לו מכה בחרב >> השם משה השם משה כותב רבי חיים פלג'י באחד מהספרים שלו זה ראשי תיבות של המיטות שמשה רבנו עבר בעולם הזה וניצל מהם משה רבנו עבר מיטת חנק זרקו אותו לים הוא ניצל אבל אדם שטובע בים מה קורה לו? מת בחלק לא נדע מצרות והוא גם ניצל משרפה כתוב שברגע ש אפילו שארבע מ אפילו שבית דין בטלו אבל ארבעה מיתות בית דין לא בטלו ומי שחס ושלום מגיע לו סקה ארידורסו ומי שמגיע לו שריפה נחש מכישו משה רבנו כתוב והיא בדרך במלון היה נחש כתוב שהיה בא אליו מראשו ועד מותנה ואחר כך מהרגליים שלו עוד הפעם אז זה שריפה הוא ניצל מזה ודבר שלישי משה רבנו ניצל מהרגרג זה הרג של סייף שבא אליו פרעה רצה להרוג אותונג במחנק >> אני עוד לא אמרתי איפה אני רק אמרתי מה הוא עשה עוד לא אמרתי כלום פה זריזים פה זה סייף משה רבנו מצייף מיטת הרג שיהיה זה סייף מיטה קלה טוב מחלוקת לדרגות המיטה במסכת סנר אבל לכאורה זה ערג חנק שריפה וסכלה זה הכי חמור רבי שמעון חולק על הסדר הזה בכל מקרה כותב הרב פלצ'י כותב ככה הוא אומר ממה משה רבנו ניצוא אומר מחנק זה המ של משה אומר שין זה שריפה איזה הרג הוא אומר איזה מיטה נשארה למשה רבנו רק >> סקלה אומר לכן הוא אמר עוד מעט לעם הזה >> כי זה המיתה שנשארה לו הכל עבר משה רבנו עובר וזה רמוז בשמו של משה רבנו בכל מקרה אה יש לה משה רבנו פחד מאף והחמה זה לא משחק ילדים ה המקדרגים האלה אנחנו מבטלים אותם בבור אחרום וגם יש הרב חידה בכמה מקומות בספריו ראיתי הוא כותב שצריך לכוון את זה גם בשמע ישראל בן איש חי כותב פה באחד הספרים שלו נראה לי עוד יוסף חי הוא כותב בערבה מה זה בערבה הוא אומר עין של שמה זה עין רבתית עין גדולה הוא אומר תחלק את המילה לשתיים בערבה בעין רבה עין רבתית אומר זה גם משה רבנו לימד אותם מענייני קריאת שמה בשביל זה סודות גדולים מקריאת שמע אבל הרב חידה כותב ככה אומר שמע האות הראשונה של שמע זה ש והאות האחרונה של אחד זה ד' מה קיבלת >> שד אומר מה נשאר מהאות מהאותיות של שמע מ ועשי תיבות משחית עוון מה נשאר רח א' ח אף חברה אומר וכנגד זה גם השם עשה קורבנות עשה קורבן אשם כנגד אף זה מתחיל בא' עשה קורבן מנחה כנגד המ של משחית עשה קורבן חטאת כנגד החמה ועשה קורבן עולה כנגד העוון אומר וכנגד זה מצינו ארבעה אנשים שנפלו לכבשן האש אברהם זה א' זה אף זה השם חנניה משאב ועזריה זה חמה משחית ועוון דו דברים בכל מקרה פה על מה הוא אומר פה הוא אומר אם משה רבנו לא היה נכנס לארץ זה מה שכתב הורחים הקדוש גם פה אבל הוא אומר פה הרב א הרב פלא יועץ כותב ארץ ארץ ישראל רפואים תחשב הוא אומר היא תחשב רפואה לעם ישראל למה אף היא כיוון שהשם יכל לתת אף יכל לתת את הכעס שלו על העצים ואבנים לא אני רק רואה את הפסוק פה הוא אומר אבל מה ואז הוא כותב רפאים ישבו בלפנים והעמונים יקראו להם זמזומים. מזו פה באריכות שאדם יכול לזכות לתורה בשתי אפשרויות. יש אפשרות ראשונה שאדם לומד את התורה וגם מי שלא יכול ללמוד תורה לפחות שחושב הוא רוצה. יש משנה בפסחים כתוב אלה ירקות שאדם יוצא בהם חובתו בפסח כתוב שמה בחזרת בתמכה בחרחבינה בעולשין חרחבינה אה ובמרור אז כותב שמה הרב פלץ גם יש לו פירוש על הגדה של פסח הוא מזכיר אותו כדי אומר איך אדם עובר את העולם הזה עם כסף והוא מצליח לקבש אחר בעולם הבא אומר אלו ירקות הכסף נקרא ירקות למה הגמרא אומרת במסכת שבת הירק מגרגריר אדם אוכל ירקות פותח לו את העוון המאכל גורר אותו לאכול עוד אומר אוהב כסף לא יסבר כסף אז הוא אומר אלו ירקות הממון זה נקרא הוא גם אומר שאדם יש הרב פלאץ גודל >> ירוק גודל תקשיב הוא כותב עשה לך שתחת צוצחות כסף מקשה אומר אדם רוצה לעשות לעצמו חצוצרות חוצץ לצרות מילה חצוצרות חציצה מהצרות אומר אתה רוצה לעשות חציצה מהצרות אומר עשה לך שתי חצוצרות יש שתי אפשרויות שתעשה אותם יהיה לך חציתם על צרות הוא אומר מה הוא אומר כסף אומר תיתן צדקה ככה כתוב עשה לך שתחות כסף מקשה אומר מה זה מקשה אפילו קשה לך לתת אין לך המלווה לעני בשעת דוחקו הכוונה דוחקו של המלווה לא דוחקו של הלובה. הלובה הוא צריך בגלל זה הוא בא אליך הוא אומר ומה תרוויח מזה? אומר שתי דברים אדם שמחזיק תורה כאילו הוא לומד תורה אז מה שכתוב בפסוק והיו לך למקרא העדה ולמסע המחנות הוא אומר כתוב ציון במשפט תיפדה ושווה בצדקה אז הוא אומר תרוויח את שתי הדברים הוא היה כר בחוץ לארץ בולגריה הוא היה אז הוא אומר א' תרוויח למקרא העדה כאילו אתה קורא ולומד ודבר שני הוא למסע המחנות שישיעו אותך מחוץ לארץ ויביאו אותך לארץ כי ציון במשפט יפדה ושמע בצדקה ככה הוא מסביר בכל מקרה הוא אומר גם פה והארמונים יקראו להם זמזומים יקראו זה הכוונה ילמדו אומר וגם אם אתה לא יכול ללמוד לפחות הוא אומר זמזומים לשון זמם מה זה זמם תחשוב אומר לפחות תחשוב שאתה רוצה ללבוד זה מה שהוא כותב באלו בירקות שאדם רוצה ידי חובתו בפסח הוא אומר קודם כל בפסח מה זה פסח >> השם פסח מה זה פסח פסח פירושו דילג אומר לקח את כסף עראי לא קבוע דילוג זה אתה מקפץ מכל קודם מקום. אחר כך הוא אומר, אם אתה תיקח אותו בפסח, אז יצא מצב שאתה תוכל יהיה לך עולשין. מה זה עולשין? עול מלכות שמיים תקבל על עצמך כי אתה יודע שככה זה לא קשור אליך. תעשה, לא תעשה. אומר, ואם אתה ככה תהיה, אתה תוכל להיות תמכה, תוכל לתמוך בחכמים. הוא אומר, ואיך תוכל לתמוך בחכמים שתאכל חריבינה, תאכל חרובים, אתה תקמץ על ההוצאות שלך, שיהיה לך מה לתת לחכמים. אומר וגם עם כל זה אתה לא יכול אפילו אם אתה עושה אבל אתה לא יכול ללמוד הוא אומר הוא במרוך שאתה עושה עסקים תחשוב למה אני לא בבית מדרש שיהיה לך אמר בלב למה אתה נמצא פה ולא נמצא בבית השם יש שמסבירים פה בחצרות ולי זהב הכוונה חצר זה בית המדרש כך לומד אור החיים הקדוש פה בתשע מידות הוא אומר ולבן וחצרות ודי זהב חצרות תהיה בבית המדרש כל הזמן תהיה בחצרות בית השם אדם אדם שנמצא בחצרות בית השם יש בשם חכמי חכמי המקובלים כתוב שאדם בעולם העליון הגיהנם שמים אותו איפה שהוא היה בעולם הזה זה גיהנם של הבן אדם זאת אומרת מעבירים לו את החיים איפה הוא היה עכשיו אדם נמצא במקומות שהוא בבית כנסת נמצא במקום של תפילה הוא לא רוצה שיזיזו את הסרט הוא רוצה שישאר הסרט שמה למה הורים אותו במקומות טובים אבל מה לעשות שזה בית דין שמעלה זה עולם האמת מעבירים אותו את כל הסרת אז מגיעים גם למקומות לא טובים כך כותב אור החיים פרשה הבאה פרשת וחנן על הפסוק לידת יום ושבותיי לבבך אורחים הקדוש כותב שלפני כולם מראים לו יש פה אורחים הקדוש כותב ו שלפני כל אלה שנמצאים מראים לו מה שהוא עשה אקרא לכם את הלשון שלו הוא כותב א איפה זה רוצה את זה אבל זה כתוב חם כותב שמראים לאדם את כל מה שהוא עשה ליד בני משפחתו ליד החברים שלו אז הוא אומר כשהם אומרים כשאדם נמצא בחצרות בית השם מה יכול להיות זה יותר טוב מאשרו אותך בכל מיני מקומות לא טובים לכן אדם מעדיף לו כמה שיותר בעולם הזה להיות במקומות של קדושה במקומות של דברים טובים הבן איש חי מסביר באחד מהספרים שלו וחצרות שאדם כמו חציר כל זמן שאין לו תורה הוא מתייבש אז אדם תמיד צריך אדם לשתות תורה להיות קרוב לתורה כי אם הוא לא לומד תורה בן אדם אין לו מה ש מה שמחיה אותו טוב אומר האור החיים הקדוש והנכון הוא על פי דבריהם שאמרו זל שאמרו ובקו העם בלילה קבעו בחיה לדורות כלל תשעה באבה הייתה שבו נחרב הבית ואמרו שמה היה נכנס משה לארץ והיה בונה בית המקדש לא היה הבית נחרב שאין אומה ולשון נוגעת בו הנה הכותל המערבי נשאר כתוב שדוד המלך השביע אבן אבן ואמרו עוד בפסוק מזמור לאסף אלוהים באו גוים בנחלתך וזה לשונם כינמי בארה אלא על שהשליך חמתו על עצים ואבנים. מעתה אם היה נכנס משה לארץ היה בונה בית המקדש ולשליך חמתו עליו לא אפשר על בית המקדש כנזכר ואז מה יהיה? ויחר אף השם בשונאי ישראל בלשון סגין האור ויהיה כליונם במקום חורבן הבית לזה גזר השם בגזירת המרגלים גם על משה שימות במדבר פלה ופלא זה דברים שלא כתובים בפסוק מפורש וזה מה שמסביר האור החיים הקדוש והוא אמרו גם בי את ענף השם בגללכם אורחיים לנו בכמה מקומות בתורה שבגללכם זה בגלגול דברים שמתגלגלו ממה שקרה הוא כותב את זה גם בפרשת לך לך למען ניטב לי בעבורך והייתה נפשי בגללך. גם שם הוא כותב את אותם מילים. כי אם לא היה עוון המרגלים והיו נכנסים אפשר שהיה נכנס משה עמהם. והגם שיבנה בית המקדש אין מחוש. למה? כי במקרה הזה עם ישראל כביכול לא יחתהו. כי לא נתגבר בחינת הרע והיו עומדים בצדקם בארץ אלא מאמצעות עוון מרגלים. גברה יד רשעה וידע השם כי לא יעמדו בצדק וצולמת משירת האזין הוא נותן להם שמה מלא מוסר ושמה כתוב שנראה שהם יודעים הקדוש ברוך הוא יודע שהם עתידים לחתור כאילו מדבר משה רבנו מדבר שמה וישמני שורון ויבעה עצור ילדך תשי מילים קשות גם יש פסוק בהמשך בפרשת ניצבים אוילך שהקדוש ברוך הוא אומר לו שהוא אומר ידעתי כי אחרם אותי כי השחיט השחיתון וכמה העם הזה וזנה הוא מדבר שמה מילים א משמה לומדים רבותינו שכל זמן שתלמיד של האדם קיים אז גם הוא קיים כי שמה כתוב כי ידעתי אחרי מותי אז מה מה דווקא מינה לא אלא בזמן שיהיהושע קיים שזה תלמיד שלו זה כאילו חי חיותו של משה רבנו אומר האור החיים הקדוש ואם תאמר ולא רואה שמיתת משה הייתה על מי מריבה זה מה שהוא הזכיר קודם כבר כתבתי שם שאם משה היה מקדש שמו יתברך היו ישראל שם אור חיים מסביר באריכות ש ודיבר ברם אל הסלע פירושות תדברו משנה אחת דבר תורה אחת זה הכוונה לא תגידו לו שיפתח את המים שסלה יהיה מים וזה רואים כמה גדול הכוח של הלימוד התורה ואם משה רבנו היה עושה את זה נכון שזה נס גדול לקחת מכה לתת ולפתוח הלוואי עלינו נוכל לעשות כזה נס לקחת מכה לתת לסלע יבש ויצא מים אבל הנס היה יותר גדול אם משה רבנו היה מדבר דברי תורה והיה יוצא מים מהסלע ואז אם ישראל ראה אותו כמו שהיה מכה במטה ויוצא מים מסלע הם בדרגת אמונה כאן ודרגת קדושה וטהרה כאן אבל אם הוא היה מדבר הם היו כאן עכשיו יש איזה קו אדום שעם החוטים מגיע קו אדום צריך להחריב את הבית אומר האור החיים הקדוש בגלל שהם היו כאן ולא היו כאן ברגע שהם ירדו קצת שנכנסו לארץ הם הגיעו לקו האדום אבל אם משה רבנו היה מדבר גם הם היו יורדים לא היו מגיעים לקו האדום וככה היה נשאר הבית בצוויונו. זה מה שהוא אומר פה. כבר כתבתי שם שאם משה מקדש שמו יתברך היו ישראל חוזרים לטהרתם שהיו בו קודם חטא המרגלים באמצעות קידוש השם הגדול. זה יתרה מכך זה הם היו חוזרים לדרגת איך שעם ישראל היה במדבר לפני מה שקרה עם המרגלים והיה השם מתיר שבועת משה והיה נכנס לארץ. מעניין זה מילים כאילו כל מה שם ישראל ש >> והיה נכנס לארץ ובעונה בית המקדש מכון לשבתו עולמים זה טוב מה אני אגיד לכם זה >> כל מה שהיום חוטים הולכים גר המגלים >> לא תמיד אני יכול להסביר לכם אור חיים כי אני בעצמי לא מבין זה מילים כבנות מאוד בדרך כלל די להתיר שבועה הגמרא אומרת במסכת כתובות >> שרבי יהושע בן לוי כשלקח את החרב עם מלאך המוות והוא נכנס הוא קפץ לגן עדן אז הוא נשבע שהוא לא יוצא משמה הלכו לקדוש ברוך הוא אמרו לו תקשיב אין חרב לי מלאך המוות הוא לא יוצא והוא נשבע הקדוש ברוך הוא אמר לכי תראו אם הוא התיר שבועה שלו בחיי חיותו אם הוא פעם עשה הטרה על שבועה עכשיו גם אני מתיר לו הלכו בדקו ראו שאף פעם הוא לא הפרא את המילה שלו שבוע שעבר באיזה שיעור סיפר לי מישהו סיפרתי את זה בשיעורים אחר כך אבל לפעול לא סיפרתי את זה כי אני שמעתי את זה ביום חמישי הוא אמר לי שהרב שטינמן עליו השלום היה באיזה אירוע והוא היה שמה שעה ו10 דקות הגיע ב1 ל1 יצא ב-12 שאלו אותו נהג לו לא יודע שאל אותו מישהו אמר לו מה כזה הרבה זמן הרב נשאר באירוע אז הוא אמר לו שנכנסנו לאירוע שאלתי אותך מה שעה אמרת לי 10 ל-12 אמרתי לך אני אשאר עד 12 אחר כך הסתבר שתעית היה 10 ל-11 אמרת לי ב-11 11 עבר שעה 11 אמרתי לך אבל אמרתי לך 12 כיוון שהיוצאתי מהפה 12 נשארתי עד 12 שמוציאים מהפה לא חל דברו ככל יוצא עם פי יעשה אדם לא מוציא מהדברים שלו דברים שהוא לא יש בן איש חי אמרתי את זה גם בשיעורים אחרים אבל אני אחזור לכם אני לא יודע מי שומע מי לא שומע אבל אחזק אותכם בן איש חייש מסביר שככל היוצא מפי ויעשה יש בתורה הרבה פעמים עשייה פירושת תיקון לבדנו את זה כמה פעמים ובן הבקר אשר עשה ועשתה את ציפורניה יש הרבה יש בפרשת והקל כתוב אלה הדברים אשר ציווה השם לעשות אותם שמה גם כתוב עשייה זה פירושות עיקרון כי כפרו הם עשו העג הם כפרו בכל התורה כולה כדי לתקן את כל התורה כולה צריך שבת כי שבת כולה כנגד כל התורה אז הוא מסביר דבר נפלא אנחנו למדנו כמה פעמים שבוע הבא אולי נזכיר את זה גם קצת בעזרת השם שבוע הבא פרשת יתחנן אור חיים כותב ארבע תנאים לקבלת התפילה אחד מהתנאים זה לאמור. לאמור פירושו לפרד. למה לפרד? כי יש לכל אדם מקטרגים ומסטינים ויכולים אם התפילה שלו פלסטלינה הם מסדרים אותה איך שהם רוצים. אבל אם התפילה שלו מקובעת כי הוא ביראר, הוא אמר דברים ברורים, אי אפשר להקם תפילה ברורה, כי אם זה שעת רצון זה יתקבל כמו שזה. אז הוא אומר דבר נפלא מאוד. מה זה לשמור את הפה? אתה מוציא משהו מהפה, הוא אומר אדם הוא מביא סיפור הוא אומר שהיה אחד עם הארץ לא יודע כלום בחיים שלו. והוא היה מגיע לבית כנסת מוקדם. הוא היה אדם שקם מוקדם והוא היה יוצא אחרי איזה הוא מקומן של זבחים. אנשים חלק עוד לא מגיעים בכלל. היה שומע קדיש הולך הביתה ווא היה רואה שהחזן מגיע לסיום קטע ואומר אותו בניגון. אתה יודע כל סוף משנה חזן מסלסל. אז הוא נתפס על סוף משנה שנייה. כתוב שמה אלו ואלו נשרפים בבית הדשן. הוא אמר תשמע האם החזן מנגן בזה סימן שזה ברכה גדולה. מגיע לביתו מברך את ילדיו שם את הידיים שלו על הראש שלהם מה אומר להם? זה מה הוא יודע זה מה הוא מבין. מה לעשות אלו ואלו זבית הדש יו שנה שנתיים תקופה עד שיום אחד הגיע נזדמן איזה קרוב משפחה שלו שהיה חכם גדול להתארח אצלו. רואה אותו בליל שבת ילד אחרי ילד שם עליהם את היד אומר אלוב לא זה ש הוא קיבל חום לקח אותו הצידה אמר לו תגיד לי יא חכם מה אתה יודע מה אתה עושה את יודע מה אתה מדבר אמר לו מה אני אומר תמים לא יודע כלום אומר ר חזן סוף קטע אתה יודע זה נשמע הכי חזק ומסלסל בזה מה יכול לסלסל במילים לא טובות מילים לא טובות לא מסלסלים בהם הסביר לו מה אמר לו תקשיב זה מילים רחם השם לא יכול אפילו להסביר לך מה אמר לו טוב יותר לא יעשה את זה מספר הבן איש חי שבאותו לילה באו בחלום לאותו אדם החכם הזה אמרו לו תגיד למה אתה מתערב דברים שלא קשורים אליך אמרו לו תקשיב האדם הזה כל מה שהוא מוציא מהפה הוא מקיים וכיוון שכך הקדוש ברוך הוא לוקח את המילים הקשות שהוא אומר ומסדר את האותיות לברכות אומר הבן איש חי זה מה שכתוב בפסוק לא יחל דברו אתה לא מוציא את המילים שלך לחולין ככל היוצא מפיו מה שתוציא מהפה גם דברים לא טובים יעשה השם יתקן את זה למילים טובות כמה צריך להיזהר מה שאדם מוציא אמרת מילה לעמוד במילה שלך זוכר הייתי בישיבה סיפרו לנו שתי דברים ושתי שיחות שונות פעם אחת סיפרו לנו על אבא של רב חיים גריינמן ורב מאר גריינמן טוב רב חיים נפטר והוא חייב בדל חיים טובים רב שמואל גרינמן הוא היה גי של החזון איש וחזון איש היה מקפיל להתפיים מנחה גדולה אותם שנים של בני ברק זה לא בני ברק של היום מיליון מניינים בחצות יום זהר פה זהר שם יום אחד הוא נזדמן לבית של החזון איש אז הוא רואה שעושים עניין הוא היה עשירי אז הוא אמר לחזורני איש כן אני אצטרף אבל א אם אפשר שיהיה כאילו אני ממהר אז אתה אומר לו למה אתה ממהר אמר לו אני קבעתי עם מישהו עכשיו אמר לו קבעת עם מישהו תלך פגישה לא תפל אמרת מילה לבן אדם לך לבן אדם אנחנו נסתדר עם הבניין אנשים לפעמים אתה יודע קובע מישהו נכנס עושה משהו טוב אמרת אמרת לך לבן אדם אחר כך תתפלל אמרו לנו עוד דבר דיבר פעם המשגיח דיבר חזק הוא אמר אדם יודע שהוא יוצא לאיזה שיחת טלפון הוא יודע שהוא הולך לקנות שוקו במכולת למה הוא אומר לחברותה שלו תשמע אני עוד דקה חוזר אתה יודע שאתה לא הולך דקה אתה הולך ל-10 דקות תגיד לו 10 דקות תגיד לו אני יוצא לכמה דקות אבל אל תגיד לו דקה זה נשמע אתה הולך לשטוף יד נגעת בנעל ואתה חוזר יצאת מהדלת אתה חוזר אבל אתה יודע שאתה הולך ל-10 דקות רבע שעה אתה יודע שאתה הולך עכשיו לחדר לא יודע להחליף חולצה לא יודע נקרא לך משהו לא בא לך על החולצה למה אתה אומר לו שאתה הולך דקה אולי גם הוא צריך לעשות משהו גם הוא רוצה ללכת הוא לא הולך בגה הוא לא הולך אתה אומר לו דקה הוא מחכה אתה סתם מענה אותו אדם צריך לדעת לשקול מילים אדם מוציא מילים מוות וחיים ליד השעון אדם לא סתם אומר ואם אתה אומר אתה צריך לעמוד במילה שלך ואם אדם עושה את זה כמו שאמרתי ככל היוצא מפים יעשה אפלה ופלה זה חידוש פילי פלאות טוב אני קורא פסוק א לפני אני אקרא לפי הסדר כי אמרתי לכם אורחיים לא כותב פה על פסוק פסוק וצריך להבין את הנושא אני קורא פסוק לט ותפכ אמרתם לבזיוב נכשר לא ידעו היום טוב ורע אם יבואו שמה ולהם את איננה והם ירשו ואתם פנו לכם סור המדבר דרך ים סוף ותענו ותאמרו אליי חתנו לאדוני אנחנו נעלה ונלחמנו ככל אשר ציוונו אדוני אלוהינו ותחגרו יש את כל מלחמתו ותהינו לעלות ההרה תהינו לשון הנני הנני זה לשון מוכן ומזומן אני מוכנים לעשות ויאמר אדוני אליי אמור להם לא תעלו ולא תילחמו כי אינני בקרבכם ולא תנגפו לפני אויבכם ואדבר עליכם כאילו הם מה רצו לעשות >> כי הם יראו כאילו שהם לא רוצים אחרי מה שהמרגלים אמרו אז הם אמרו לא אנחנו נראה שאנחנו כן רוצים ואדבר עליכם ולא שמעתם פה התרגום מתרגם ולא שמעתן ומללית עם מכון ולא קבלטון דיברנו על זה פעם בשיעורים טוב לדעת את זה בתורה כתוב הרבה פעמים שמיעה בכל מיני סיטואציות של במצבים יש מקומות כתוב וישמע יתרו יש וישמע אדם את כל השם התהלך בגן יש הרבה וישמע יש וישמעו אחו אצל יהודה עם אחים שלו שאמר להם הבצח כי נהרוג את אחנו מכיסנו את דמו כו ונמכרנו לישמעאלים כתוב ישמו אחד שמה רש"י כותב כלל רש"י אומר בתורה יש שתי סוגי שמיעות יש שמיעה בתורה שפירושה שמעתי אותך יכול להיות שגם הבנתי אותך אבל אני לא עושה את מה שאתה אומר לי ויש שמיעה שאני מקבל ואני עושה אומר רשי איך אתה תדע איפה איך תדע לדעת מה השמיעה הזאת מה השמיעה הזאת אומר רש"י ירוץ התרגום שהתרגום מתרגם לך על שמיעה שמיעה כמו וישמע יתרו הוא שמע יתרו זה שמע אבל לא היה לו משהו לעשות על פי השמועה הזאת או וישמע אדם את כל השם התהלך הוא שומע זה מציאות שהוא שומע כתוב וישמע אבל איפה שהתרגום מתרגם קבלה פירושו שלקחת את זה לעצמך והשמת את מה ששמעת לכן שמה כתוב וישמעו אחו וקבילו אחוי קיבלו ממנו עובדה שמכרו אותו לא הרגו אותו פה גם כתוב ולא אדבר עליכם ולא שמעתם אומר התרגום ולא קבלטון באמת לא קיבלו עובדה שעשו הפוך הפוך הנה המשיכו עלו להר בפרשת של סלח לך כתוב שהיה שמה הקנעני והעמלקים פה כתוב האמורים מעניין טוב זה שאלות אורחיים לא דן עליהם אני משתדל לבר אורחיים קצת אני מוסיף אבל בעיקר אור חיים אה >> מה קצת תןגרו לא תנגו >> נוגף פירושו מכה אין אדם נוקף אצבע מלמטה צ מלמעלה נוקף שמה זה ק וג מתחלקות כמו כי גוף שור איש זה מכה אומר האור החיים הקדוש אז ככה אני קרק את הפזוק ואדבר עליכם ולא שמע אתם ותמרו את פי אדוני ותזידו ותעלו ההרע ויצא האם היושב בהר ליקתכם וירדפו אתכם כאשר תעשנה דבורים ויקטו אתכם בשעיר עד חורמה זה שם מקום כל זה כתוב כבר שם ותשובו ותבקו לפני אדוני ולא שמע אדוני בקולכם ולא האזין עליכם אגיד לכם משהו על הדיבור הנה אני רואה האזין אני נזכר יש בן איש חי כותב פרשה קודם פרשת מטות איפה שכתוב לא יחל דברו כתוב שמה ודבר משה אל ראשי המתות לבני ישראל מור זה הדבר אשר ציוה השם אומר מה זה זה במשנה כתוב במגילה אין בין הדר הראשון לאדר השני אלא קריאת המגילה ומתנת לאביונים אין בין יום טוב לשבת אין בין יום הכיפורים לשבת יש שמה המשנה אין בין נדרים לנדבות אלא שהנדרים חייב באחריותם ואין דבות לא חייב באחריותם משנה בכינים מסבירה מה ההבדל בין נדר לבין נדבה לשון נדר זה הרי עליי אז אתה חייב מה אכפת לי מה קרה לכבסה שלך אבל הרי זה או הרי זו זה מצביע על הכבסה אותה אני רוצה לקחת היא לא נמצאת לא חייב באחריותה אומר הבן ישעי הקדוש ברוך הוא רומז בתורה אומר מדבר משה אל ראשי המטות לבני ישראל לאמור זה הדבר השם אוהב שאומרים זה שנדבות לא נדרים נדרים עליי זה קצת מסתבך הוא אומר ומה אתה מרוויח אומר אתה מרוויח שאם אתה נותן נדבות ואתה נותן אותם בזמן אומר הקדוש ברוך הוא מקשיב לתפילה שלך אומר המילה זה זה אותיות ההזין כי המילה זה אם אתה פותח אותה א' סליחה ה זה אי א וז זה ז ינ זה המילה אומר זה מה שכתוב בתורה בתהילים כתוב קולי אל השם ואצעקה קולי אל השם ואצעקה קולי אלוקים ויזין אליי אומר אדם שמקיים זה מקיים נדבות שהוא הבטיח הוא משלם אותם נותן אותם בזכות הנתינה איך שהוא נותן שהוא מבקש משהו מהקדוש ברוך הוא הקדוש ברוך און נותן לו פה הרחי מחלק מה זה בקולכם והזין עליכם בין התשובה שהם עשו לבין בכי טוב נראה תכף נגיע לזה בעזרת השם טוב אני קורא אור החיים פסוק מגמד ותמרו את פי השם ותזידו ותעלו הארה פירוש אמרו פי השם שאמר להם שלא לעלות זה דבר אחד והרי מה כתוב בפסוק מבעלו ולא תילחמו שתי הדברים ועוד שהיה עניין שתחששו ביותר שלו לאמרות. למה? כי הוא הגשתכם לפני אויבכם. שאדם הקדוש ברוך הוא אומר לו לא לעלות בגלל עבירות שיש לו. אם הוא עולה הוא כאילו שם את עצמו כמו מגש לפני ה לפני האויב וזה יגיד זה דון לבבכם והוא אמרוב ותזידו. עוד ירצה לומר שלא עשו עלייה להר לעוצם הבטחה בהשם. זה מעניין זה. תראה מה זה המחשבה של האדם. כשאדם אם הם היו עולים בגלל שהקדוש ברוך הוא אמר והם מאמינים בהקדוש ברוך הוא הם היו מצליחים אבל הם לא עלו בגלל שהקדוש ברוך הוא אמר לעלות מקודם והם עכשיו מאמינים ואומרים אנחנו מובטחים על מה שהקדוש ברוך הוא אמר תראו את הלשון של הור החיים הקדוש שלא עשו העלייה להר לעוצם הבטחה בהשם הכוונה ביטחון בהשם כדי שיהיה להם תיקון למיעות הבטחה ואמונה שהיה להם בהשם קודם עד שאמרו שאינו יכול חס ושלום שלום להצילם ולהורי שעמים הרי שמה הם אמרו כי חזק הוא >> ממנו דרשו רבותינו מה זה ממנו חס ושלום כלפי מעלה דיברו אומר הורחים הקדוש אלא בזדון עשיתם הדבר בלאומרות והכנעה ובקשת תיקון לפני השם אפילו עשיתם דבר שלכאורה זה מה שהקדוש ברוך הוא רצה שתעשו קודם רצה שתעלו לא עשיתם את זה לפני כן צריך קודם כל לחזור בתשובה זה מה שהוא כותב פה צריך קודם כל שיהיה מרדות הכנאה לבקש מהקדוש ברוך ברך תיקון על מה שעשית פירושו לחזור בך לתקן את המעשים שעשית להכיר בחטא ואחר כך תוכל לעלות אבל פה לא עשית ככה לזה ויצא האמורים זה גם אור החיים בתחילת הפרשה כותב כותב בעבר הירדן הוא כותב ירדן פירושו מרדות אומר טובה מרדות אחת בליבו של אדם יותר מאלף מלכיות הפל יועץ כותב בספר שלו אלף המגן אומר בעבר הירדן אומר אם עשית עבירה בעבר ש עבירה אומר התשובה לזה הכי טובה זה הירדן תקבל עליך הכנעה, תקבל עליך לרדת עובר כל המעביר על מידותיו מעבירים לו על כל פשעה אומר הרב אני קורא פסוק ממ ותשובו ותבקו לפני השם ולא שמע השם בכולכם ולא האזין עליכם אומר האור החיים הקדוש צריך לדעת כוונת הכתוב אם הכוונה בזה ששבו מהמלחמה ויבקו על מה שיקומם האמורי אין ידוע מכוון הסיפור בזה מה מה בא ללמד זה ברור קרא להם נזק מתו אנשים קיבלו מכות אנשים מצטערים גם אומרוב ולא שמע ולא האזין יש פה כפן הרוחים לומד פרשת תאזינו שזה שתי דברים שונים אבל פשטות הדברים לפני שאתה נכנס לעומק של הדברים שמיעה ואזנה זה אותו רעיון אם הבכי היה על צרה שעברה עליהם מה מקום אה >> שמו שמיים מאזיני ארץ כל הזה דברים שונים >> בדיוק על זה ארוחים דן שמה ארוחים שמה לומד לא רוצה להיכנס אבל שתי מילים כל הזה >> החיים לומד שהאזנה יש לה שתי משמעויות ישזנה שפירושו שאתה ממש קרוב אליי ואני רוצה תקשיב טוב למה שאני אומר זה האזנה אחת ויש האזנה שפירושה שאתה רחוק ממני ויש פה עכשיו רעש בינינו יש הרבה אנשים ואני רוצה שתשים לב למה שאני אומר שתשמע אותי ממרחק האור החיים שמה רוצה להוכיח שלא כמו המפרשים שאומרים שמשה רבנו היה קרוב לשמיים ולכן הוא אמר האזיני לשמיים. למה? הוא אומר כי משה רבנו דיבר בארץ. כיוון שמשה רבנו דיבר בארץ אז צריך להגיד לפי אותם חכמים צריך להגיד שמעו שמיים. אומר לכן אני מסביר לך שהאזנה פירושו יכול להיות גם קרוב וגם רחוק. אז האזינו השמיים משה רבנו פה ואומר לשמיים תקשיבו אתם רחוקים אז תטו אוזן למה שאני הולך להגיד לכם. אז הוא מקשה כתוב בישעיה שמעו שמיים ואזני ארץ אז רש"י מה כותב? רש"י כותב, "תשמע, ישעיה היה קרוב לארץ, משה היה קרוב לשמיים." אז רש"י לומד שהאזנה זה קרוב. לא כמו שהרוחים לומד שהאזנה זה רחוק, אבל ארוחים כותב משהו יפה ופה לי. הוא אומר, מי דיבר בפרשת תאזינו? מי אמר את פרשת תאזינו? משה רבנו. מי אמר שמעו שמיים ואזני ארץ? מי אמר את זה? >> לא. >> שמעו שמיים ואזניין הארץ זה כתוב בנביא. מי אמר את זה? >> כתוב בישעיה. אבל לא ישעיה אמר את זה. כי מה הפסוק אומר? שמעו שמיים ואזני ארץ כי השם דיבר. אומר האורח חיים זה ראיה למה שאני אומר כי אם השם מדבר איפה השם נמצא? בשמיים נכון אבל כתוב השמיים כיסי וארץ רגליים ומה הפסוק אומר שמעו שמיים וזיד זה בדיוק כמו שמשה נמצא פה והוא אומר אז שמיים לא חיים מפלה ופלה שמה אבל טוב זה לא אומר האור החיים הקדוש אם הבכי היה צרה שעברה עליהם מה מקום למה אמר זה הרי זה על מה שהיה תראו יש הבדלים בבכי זה דיברנו על זה האור חיים כותב שבשביל לחזור בתשובה צריך לבכות אורחיים בכמה מקומות גם בפרשת שופטים כתוב א כי תקרא אליר להילחם עליה וקראת עליה לשלום גם הוא כותב שמה ככה גם הוא כותב את זה בפרשת כי תצאן הוא בכתה את אביה ואת אמה ירח ימים אז הוא לומד את זה על הבן אדם על הנשמה הוא ככה כותב הוא כותב פה ב הוא כותב כ הנה גם כי לעולם ירגיז אדם יצר טוב על יצר הרע זה כתוב על רות רות רות ראשי תיבות הגזו ואל תחתהו כתוב כתוב בגמרא במסכת תענית בדף ה הגמרא אומרת מי שאומר רחב רחב מיד נקרא קבל קרי והבן איש חי מביא איזה מדרש שגם רות לכן רות זה ראשי תיבות ריגזו ואל תחתהו לכן בועז בירך את הקוצרים שהם ידעו להישמר שיהיה להם כמו שמשה בירך את יהושע שילצל מעצד מרגלים הוסיף לו איזה בוסט של יראת שמיים אומר גם בועז ברך אותם שיהיה להם יראת שמיים שלא יפלו איתה אומר זה ראשי תיבות תודה פה אומר גם לעולם רגיש אדם יצר טוב על יצר הרע והרגזתו היא לסגף עצמו בדברים המותרים לו גם בטעניות ומלכויות ובכי להתיש כוח הרשע שבעיר גם בפרשת כי תצא הוא כותב את זה הוא כותב פרשת כי תצאה ובחתה את אביה ואת אמה ותתוודה בבכי על אשר מעלה באביה ואמה ירח ימים זה שיעור המספיק לשבירוז לחודש אלול לתשובה מיוחד לתשובה שהוא חודש אלול אחד הדברים שבעל שם טוב שיבח את האור החיים הגדול שהוא בעל בכי הוא כתב עליו שלושה דברים שהוא חכם גדול ניצוץ משיח ובעל בכי העדינות הזאתי כנראה שהיא אדם רגיש זה זה מעלה אז הוא אומר פה ככה אומר אם הבכי היה אז יש אמרתי כמה סוגי הבכי יש בכי שאדם בוכה והוא מיואש זה בכי זה בכי שהקדוש ברוך הוא לא שומע אותו יש אצל ישמעאל כתוב אצל ישמעאל וישמע השם בכל הנער למה בכל הנער מה אמא שלך לא בכתה כתוב התלך ותשבה מנגד הרחק עם תחוו כי אמרה עלר במות הילד גם היא בוכה אומרים רבותינו היא בכתה בכי של יאוש אבל הוא בכה בכי של תקווה היא במדבר היא יודעת אין מה אם הילד מת אין חוכמות אבל הוא לא מבין ילד קטן קטן טוב מחלוקת באיזה גיל היה אבל מבחינתו הוא בוכה הוא צמא למים ברגע שאדם הבכי שלו זה בכי של תקווה הקדוש ברוך הוא נותן לו בכי של יהו זה חשבון אחר. אז הוא אומר פה, אם הבכי היה על הצרה שעברה עליהם, מה המקום למאמר זה? הם לא בוכים בשביל שיקשיב להם, הם בוכים על משהו שקרה קודם. אכן נראה שכוונת הכתוב היא שאחר שיקוה האמורי נכנעו לפני השם ושבו בתשובה גם בבכי על עוון כמשפט השווים. אמרתי לכם לא זכרתי שזה פה פילוכם כותב שבכי אני הבאתי דוגמאות אחרות אבל פה פה זה היה יותר נכון זה ככה משפט השם ואף על פי כן גדלה צחנתם מעניין זה כאילו הגיעו לדרגם שלא שמע השם לכל תשובתם ולא הזין לבחייתם >> עדיין תשמע זה כל הסיפור של המרגלים זה סיפור א מורכב >> מאוד מושג של שרי >> הקדוש ברוך הוא יזכה אותנו שאנחנו זה מה שהוא אומר אפילו אח זה מה שהוא אומר אפילו אחר >> אפילו אחר בגלל המצב של מה שקרה פה עם המרגלים הקדוש ברוך הוא לא שמע ולא הזין השם יזכה אותנו שישמע לכל התפילות שלנו >> ישמע לתשובה שלנו ויאזין לתפילות שלנו ונזכה לגאולה שלמה במרה בימינו חודש טוב שיהיה בשורות טובות שיתהפך עלינו הכל לטובה ולברכה וכן יהצו מנאמר אמן רבי חנניה בן הקשיה אומר רצה הקדוש