אור החיים הקדוש פרשת דברים - הרב ברק בן ניסן שליט"א - ירושלים - כז תמוז תשפ"ו

Kind: captions Language: iw אנחנו בחומש דברים, חומש חדש אלה הדברים אשר דיבר משה אל כל ישראל בעבר הירדן במדבר בערבה מול סוף בין פרן ובין טופל ולבן וחצרות ודי זהב כותב האורחים הקדוש אלה הדברים אלה מעת הקודם כל מקום קורם שכתוב בתורה אלה זה בא לפסול משהו למעט משהו פרשת פקודה כתוב אלה פקודי המשכן משכן העדות אשר פוקד על פי משה כותב שם האור החיים הקדוש אלה פקודה אלה זה בא למעט פקודה זה מניין מספר אומר המניין הזה הוא המניין החשוב כל המניינים בטלים ובוטלים לידו למה? כי זה מניין של דבר שבקדושה זה למנו דברים של המשכן. באופן כללי, כשאדם מונה דבר זה לא טוב. אין ברכה שורה לא בדבר המדוד ולא בדבר המנוי, אלא בדבר ולא בדבר הספור, אלא בדבר הסמוי מן העין. שנאמר יצב השם איתך את הברכה בעמך. ופה אתה רואה שספרו פרט אחרי פרט. בפקודי המשכן אומר אלה זה אתה יכול לספור כל המניינים שום דבר אותו דבר שואל הורחים הקדוש באלה תולדות נחלה תולדות יעקב יוסף גם כן בא לפסול את הראשונים אלה תולדות יעקב יוסף כתוב בפרשת וישב תחילת וישב סוף פרשת וישלח כתוב את אלופי עשו אומר אלה תולדות יעקב יוסף בא לפסון את התולדות שהזכרת קודם גם באלה משא פרשת קודם החיים הקדוש גם שואל את אותה שאלה אומר מה זה אלה משאה אומר אלה בא לפסול כל המסעות שבעולם כי במסע הזה שעם ישראל הלכו במדבר זה היה המסע הכי גדול שיכול להיות כותב מחברת הכללות מחברת הפרטות >> היה גם משה רבנו היה הקדוש ברוך הוא היה התורה 60 ריבו משה רבנו ואהרון הכהן שושבים השכינה כך הוא כותב סוד מה שאמרו אוהב את הבריות ומקרבן לתורה אז כל מקום שכתוב אלה זה בא למעט בא לפסול את הקודם פה אורחיים הקדוש כותב אלה הם מעת הקודם הוא לא שייך לומר לפסול הקודם ארבעה חומשים קודמים אמר את זה הקדוש ברוך הוא אז לא שייך לומר לפסול חס ושלום אומר אלא אין להם מעת הקודם פירוש לפי שאמר אשר דיבר משה שהם דברי עצמו כל חומש דברים משה רבנו כתב אותו שרבנו אמר אותו שכל הספר תוכחות ומוסר ממשה לעובר פי השם יש הבדל בין תוכחה לבין מוסר תוכחה זה מוסר מוסר שאדם נותן למישהו איזה הסברים לפני שקורה מקרה הילד שלך פעם ראשונה נוסע באופניים או פעם ראשונה הוציא רישיון נוסע לבד אין לו מלווה או אפילו שאתה מלווה שלו גם הוא זה יכול להיות טוב ואתה נותן לו מוסר איך לנסור איך להתנהג זה עיקרי מוסר מה שאתה תדריך אותו זה יקרי מוסר תוכחה אחרי שראית אותה עושה משהו לא כמו שהסברת לו לעשות זו תיקר תוכחה כתוב כנר מצווה א ותורה ודרך חיים תורחות מוסר שאמרתי לכם כותב השלה זה חילוק שהשלה כותב ופה האורח החיים הקדוש ככה כותב כותב גם תוכחה וגם מוסר כי תכף תראו שהיה פה שתי חלקים אומר האורחים הקדוש שכל הספר תוכחות ומוסר ממשה לעובר פי השם ואמרו ז"ל כלעלות שבמשני תורה משה מפי עצמו אמרן ואפילו מה שחזר הוא פירש מאמרי השם הקודמין לא נצטווה עשות כן אלא מעצמו חזר הדברים יש פה אריכות דברים בדברי רבותינו הרדבז שואל הרי יש פה מצוות שלא נכתבו בארבעה חומשים מצוות יבום יש מצוות נכתבו רק כאן רק בחומש דברים בכל החומש אז הוא אומר איפה זה משה רבנו מה נביא כובש נבואתו לא אמר להם את זה כל אותם שנים הרב חידה בפני דוד דן בדברים שלו הרב בן איש חי כותב באחד מספריו שגם את עניין חומש דברים הקדוש ברוך הוא נתן ל גם את חומש דברים הקדוש ברוך הוא הוא הקריא למשה רבנו את הדברים זאת אומרת משה רבנו אמר אותם אבל הקדוש ברוך הוא מתי שהוא הוא בא לכתוב הקדוש ברוך הוא אמר לו מה לכתוב אומר אור החיים הקדוש אלא מעצמו חזר הדברים כתוב לומר כי כדרך שאמר משה מפי עצמו דברים כאלה כמו כן במאמרים הקודמים אמר משה מפי עצמו איזה דבר לזה אמר אלה הדברים פירוש אלה לבד הם הדברים אשר דיבר משה דברי עצמו אבל כל הקודם בארבעה חומשים לא אמר אפילו אות אחד מעצמו אומר לך תראה כשמשה רבנו הוא אמר את חומש דברים זה דברים שלא אבל תדע לך שבכל ארבעה חומשים הוא אמר רק מה שהקדוש ברוך הוא אמר לו שום דבר בארבעה חומשים זה לא דברים של משה רבנו מעצמו אלא דברים שיצאו מפי המצווה אבל כל הקודם בארבעה חומשים לא אמר אפילו עוד אחת מעצמו אלא הדברים שיצאו מפי המצווה כצורתן בלא שום שינוי אפילו אות אחת יתרה או חסרה גם שאמר אנשים וזה מה שק >> עוד מעט האורחיים הקדוש טיפה יזכיר משהו שאתה אומר על שמעון המורים כתוב שהקדוש ברוך הוא אוכלס בדו של משה כותב פסוקים האחרונים זה היה משה >> בגמרא יש שתי דעות הגמרא מביאה דעה אחת ששמונה פסוקים אחרונים בתורה משה היה כותב אותם בדמה ודעה שנייה שיהיה כתב אותם האורח חיים הקדוש לומד שרק הקדוש ברוך הוא כתב אותם הוא לומד את זה בפרשת משא פה יש פסוק בפרשת משא שכתוב ויכתוב משה את מוצאיהם למשעהם מוצאהם למשאיהם על פי השם ואלה משעיהם למוצאהם האורחים הקדוש כותב על הפסוק הזה איפה זה הנה ויכתוב משה את מוצאהם למשאם על פי השם ואין למשאם למוצאהם יש מחלוקת גדולה איך התורה ניתנה לנו איך היא נכתבה יש דעות שהתורה ניתנה מקשה אחת כולה אבל היו בהותיות מעורבבות והקדוש ברוך הוא סידר לפי הזמן את האותיות לפי המקרים שקרו כשקרה קורח קורח בלק בלק סיחון ועוג סיחון ועוג הכל לפי העניין מרגלים מרגלים אבל יש דעות וכך נראה דעתו של האור החיים הקדוש שהתורה ניתנה לעם ישראל במתן תורה כל תרייג מצוות ומחומש פרשת בראשית ועד פרשת יתרו. זה נקרא ספר הברית. כך אומר רש"י. מה זה ספר הברית? מי בראשית ועד מתן תורה. אחר כך כל המקרים שקרו לעם ישראל במדבר בסוף ימיו של משה רבנו לפני שנכנסו לארץ הקדוש ברוך הוא אמר לו תיקח קולמוס ותכתום את מה שאני אומר לך. השם הקריא לו מה לכתוב. הראיה הברורה שככה אור החיים הקדוש לומד. הוא לומד איך נכתבו המסעות של עם ישראל. הוא אומר הקדוש ברוך הוא ציווה את משה רבנו תכתוב בפנקס שלך מתי אתם חונים, מתי אתם נוסעים, מאיפה אתם יוצאים ולאן אתם מגיעים. וכשמשה רבנו הגיע למקום שנקרא טרח, הוא כתב ויחנו בטרח. אחר כך נסו למקום אחר כותב ויסרו מטרח ויחנו במקום פלוני. כל מקום איפה שהגיעו הוא כתב במקום. לא בסוף ימשה חשבון והקדוש ברוך הוא לפני שמשה רבנו נפטר אמר לו תביא את הפנקה שלך ומהפנקה של משה רבנו העתיק לתורה אמר לו תביא את מה שכתבת והכניס את זה לתורה תראו את הלשון שלו כותב האור החיים הקדוש צריך לדעת מה מודיענו הכתוב במאמר זה ויכתוב משה למה יש משהו בתורה שמשה רבנו לא כתב אומר אם לומר שמשה כתבה אמר לו כל התורה משה כתבה זה פה נראה שהורחים הקדוש לומד כמו שאמרתי מקודם שיהושע לא כתב שמונה פסוקים אחרונים שרבנו כתב הכל בסוף פרשת וזאת הברכה אני חושב הרוחים הקדוש הוא חולק על אלה שטוענים שיהיה כתב את סוף התורה אומר לא שייך להגיד דבר כזה וראיתי לרבנו אברהם מבן עזרא שכתב שיהושע כתב כן ואין ראוי לכתוב כדברים האלה בפשטי הכתובים שמשה לא השלים הספר תורה כשמסר ללביאים הוא אומר שבאוזניי שמעתי מבני עמנו מסתבכים בדבר זה ומסעפים מזה כפירות בתורה וזוהי טענת הגויים שמבני ישראל תיקנו המכתב שלא משה רבנו הביא אותה סגורה וחתומה ונמצא בה מה שלא היה ולא היה מה שהיה והשתקע דברים ודומיהם עשה בעיניך מנגדם ועיקר שכל הספר תורה כתבוא משה וחומרה משלמו בדמה מה שהזכרתי הוא לומד את השיטה הזאת מעניין שהוא כותב את זה על בן עזרא הרי זה גמרא זה דעה בתלמוד טוב זה עוד נושא בארוחים הקדוש יבום לא היה כתוב זה יהודה יהודה >> אה >> יבום לא היה כך אצל יהודה >> לא מצוות ייבום שהתורה אומרת לך שאדם שנפטר בילדים אז אחותו אשתו הולכת לאח שלה לאח שלו זה לא כתוב בתורה בזמנם היו מייבמים כמו שאתה רואה שהחם היה מייבם את זה מה שעשה יהודה עם תמר כלתו והאיבום הזה לא כתוב זה כתוב רק אצלנו נראה לי פרשת כי תצא לא זוכר איפה זה כתוב בחומש דברים יש עוד דינים אני לא זוכר אומר האורחים הקדוש, והמשעות הכתובים בתורה מכלל התורה, עוד היה לו לומר ויכתוב משה את מסאים. טוב, הוא שואל פה כמה שאלות, אבל אני רוצה להגיע לנקודה ונראה שהכתוב נתכוון להודיענו סדר כתיבת המסעות שלא נכתבו ביום אחד, אלא על זה הסדר שהתחיל משה לכתוב בפנקסו במצוות המלך מיום שיצאו ממצרים על זה הדרך. יום שיצאו ממצרים כתב פסוק ויסור בני ישראל מרעמס שני כתובים הבאים כאחד הכתובים לפנינו על תיבת שפתים וכשחנו בסוכות כתב ויאסור ויחנו בסוכות וכשנסרו מסוכות כתב ויאסו מסוכות וכשחנו בהתם כתב ויחנו בהתם וכן על זה הדרך היה כותב כל משע בזמנו עד שהגיעו לערבות מואב עכשיו תראו מה הוא אומר ואחר כך אמר השם אליו שיסדרם בתורה כדרך שהיו כתובים אצלו אתה רואה שזה בסוף ימיו של משה רבנו שנגמרו המסעות הקדוש ברוך הוא לקח ממנו והוא מה שאמר הכתוב ואז הוא מסביר ואז הוא אומר בסוף ואומרו ואין למשאהם פירוש אלה הם המסעות האמורים שכתב משה למוצאהם כל אחד בזמנו ובמקומו זה העתקה כלומר שתורה לפי דברי אור החיים הקדוש ניתנה בסוף 40 שנה סוף 40 שנה הקדוש ברוך הוא הכתיב למשה רבנו וככה ניתנה תורה שלמה אבל לפני כן קודם לכן לא היה להם את הפסוקים שיש בתורה לא על קורח ולא על המרגלים עד שלא היה אי אפשר להגיד שזה היה כתוב זה רק מצוות רק הלכות >> כן תרייג מצוות ומי רש"י כותב שמה במשפטים שמשה רבנו כתב את זה על ספר הברית אומר רש"י מה זה ספר הברית מבראשית ועד מתן תורה אומר האור החיים הקדוש פה כל מה שמשה רבנו אמר בכל ארבעה חומשים הוא לא שינה עוד אחד ממה שהקדוש ברוך הוא אמר הכל אמר כמו שהקדוש ברוך הוא אמר לו זה אור החיים קשה, לא קל כי אורחיים הקדוש בכמה מקומות מקשה שמשה רבנו שינה מדברי השם בפרשיות קודמות בפרשת קורח כתוב סור נ מעלו עליי אנשים הרשעים האלה פן תיספו בכל חטותיו אני חושב כך לשאול הפסוק והקדוש ברוך הוא אמר לו העלו מסביב למשכן קורח דתן ואבירם שואל האורח חיים הקדוש פה אומר למה כתוב לאמור דבר אל העדה לאמור העלו מסביב למשכן קורח דתן ואבירם אחר כך כתוב וידבר אל העדה לאמור סורנ מעלו עלי האנשים הרשעים האלה אז משה רבנו שינה מהלשון שהקדוש ברוך הוא אומר לו אומר האור החיים הקדוש עוד נתכוון בתיבת לאמור שאין חיוב לומר בלשון זה עצמו יעלו אלא בלשון שיהיה המכוון בו יעלו ואפילו יאמר בלשון אחר ולזה תמצא שלא אמר יעלו אלא אסור וונה ובמקום שיאמר משכן קורח אמר מעלו עלי האנשים הרשעים האלה הנה אור החיים האיר בעצמו מרה שפעמיים משה רבנו שינה למה שהקדוש ברוך הוא אמר בפרשת מטות פרשה שעברה כתוב נקום נקמת בני ישראל מאת המדיינים ומשה רבנו אומר נקום נקמו נקמת השם מאת המדיינים לתת נקמת השם במדיין האור החיים הקדוש שואל מפורש למה שינה מדברי השם זה קושיה שלו לא קושיה שלי כי השם אמר אליו נקמת בני ישראל והוא אמר נקמת השם והיה צריך לדייק מאמר השם אני לא יודע תשובות לשאלות האלה באמת זה צריך לראות מה צריך להבין את האור החיים הקדוש פה לעומק אבל ככה כך הוא כותב אפשר להתרץ בדוחק אם אני אתרץ לכם שכל שהאורחים מתכוון כל המקומות חוץ מאותם מקומות אז כבר אין כל המקומות כי יש כאלה תירוצים בדברי רבותינו על דברים אחרים אבל פה קשה להגיד ככה טוב זה הסבר אחד באור החיים הקדוש מה זה אלה מעט את הראשונים כלומר בא לומר לך מה שלמעלה זה מילה מילה אות באות מה שהקדוש ברוך הוא אמר חומש דברים זה חומש שמשה רבנו חיבר אותו זה מילים שמשה רבנו אמר אותם עוד רצה להגיד הכתוב שכל 40 שנה שהיה משה רואה ישראל במדבר לא דיבר להם קשות זולת אלה הדברים הוא שדיבר קשות דיבור זה דיבור קשה אמירה זה אמירה רכה הרב חידה כותב אלה הדברים אשר דיבר משה הוא אומר אלה הוא אומר אמור לפני התלמידים ראשי תיבות אלה אמור לפני התלמידים הדברים אה האומר דבר בפני רבו תחייב מיתה דברים אשר אלא שיתול רשות משה רבנו לימד אותם פה הרבה כללים איך להתנהג ואיך לעשות. יש פה אור חיים בהמשך מסביר כמה מידות, תשע מידות בעבודת השם שאמר להם בעבר, הירדן, במדבר, בערבה. הרב פלא יועץ כותב בספרו א' המגן אומר אלה הדברים אשר דיבר משה אל כל ישראל בעבר הירדן. אומר, אם עברת עבירה בעבר, עשית עבירה אומר הירדן שים עליך א תעביר על מידותיך תרד זה הכוונה ירדן תרד אומר כתוב שמי ש מעביר על כל מעביר על מידותיו מעבירים לו על כל פשעיו הבן איש חי כותב פה כתוב אל כל ישראל אומר למה אל כל הוא מביא בשם הקדמונים שאדם שרוצה להוכיח מישהו שלא יוכיח אותו על משהו שהוא עשה. למה? אומר הוכיח תוכח את עמיתך ולא תיסא עליו חטא. אם אתה אומר לו תשמע, אסור לעשות מה שעשית אתה מבייש אותו. אז ולא תיסע עליו חטא. פירושו אתה לוקח על עצמך חטא בזה שאתה מוכיח אותו. למה? כי אתה מבייש אותו. בגמרא בחגיגה כתוב על כל דבר יביא האלוקים במשפט. על כל נעלם. בדף ה שמה. הגמרא אומרת אפילו אדם הגמרא מספרת שמה שאחד נתן תרומה לעני לפני אנשים אני חושב שהיה שמה רבי עני אמר לו טוב שלא שלא נתת לו מאשר נתת לו למה כי ביישת אותו כנראה מי שמבקש זה חשבון אחר אבל כנראה הוא ידע שהוא צריך ונתן לו ליד אנשים ההוא מתבייש אמר לו עדיף שלא היית נותן אז הוא אומר הוכח תוכיח את עמיתך ולא תיסע עליו חטא אסור לך להגיד לו על משהו שהוא הוא עשה כי אתה מבייש אותו אתה מבייש את הבן אדם אתה לוקח את על עצמך אומר מה צריך לעשות אומר הוכח תוכיח התורה אומרת פעמיים אוכח תוכיח למה כתוב את עמיתך מה זה עמיתך פירושו חבר שלך הרי מי שעושה עבירה הוא לא חבר שלך הוא יוצא מכלל אחיך אז הוא אומר אתה צריך ללכת ליד איזה צדיק ולדבר עם הצדיק על אותו עוון שאסור לעשות אותו וההוא ישמע אז אתה לא מבייש את ההוא אתה כאילו מדבר עם ההוא דברי תורה ההוא לא עשה עבירה ההוא צדיק הוכח תוכיח את עמיתך ואז יהיה ולא תיסע עליו חטא השני לבד מבין את העניין והוא נשמע מהעבירה כך כותב הבן איש חי הוא אומר זה מה שעשה משה רבנו אומר משה רבנו חלק אמרו לו ניתנה ראש נשובה מצרים חלק אמרו לו משהו על הסלב חלק אמרו לו משהו על המן חלק הוא לא רצה לבוא לכל אחד מה עשה אלה הדברים אשר דיבר משה לא כתוב אל ישראל אל כל ישראל אסף את כולם עכשיו עכשיו הוא מדבר כל אחד יבין את עצמו באיזה נקודה יש לו נקודת טורפה שרבנו לא רוצה לפגוע בהם יש מקום אחר שמפרשים מפרשים אדם הרבה פעמים קשה להינצל מזה לפעמים אדם מוכיח לפעמים תוך כדי תוכיחה יש לו גם איזה חשבונות שלו דברים שלו שהוא מדבר ככה יפה או שיכבדו אותו הנה הוא נזהר עובדה שהוא מזהיר סימן שהוא נזהר אבל אדם שעושה את זה לפני פטירתו שמה אין את החשבונות האלה איזה כבוד יתנו לך כבר נפטר אומר משה רבנו חיכה כל 40 שנה לא רצה להוכיח את עם ישראל היה לו הרבה עצמטים בדרך להוכיח אותם חיקה לסוף ימיו האור החיים כותב משהו אחר האור החיים כותב כתוב שאמר להם במשה רבנו אמר ראה נתתי לפניכם את הארץ בואו הורשו את הארץ אשר נשבע השם לאבותיכם לאברהם ליצחק וליעקב ולת לתת להם זרם אחריהם. למעלה כתוב הפסוק שקראנו בעבר הירדן. כותב האורח חיים הקדוש, נתעכב מלהוכיחם עד שהיו בעבר הירדן. תראו מה זה. שראו שהגיעו למחוס חפצם שאז יקבלו מוסרו. פעם שהיו נוסעים לאמריקה היה דף של מכס. היו נותנים לך אותו חצי שעה לפני לפני הנחיתה. היום אין את זה. הפעם ש למה לא שמו לך את זה על הכיסא שעלית למטוס? לאן תברח? לא תברח לשום מקום. אתם יודעים עכשיו אדם עולה 14 וחצי שעות טיסה ללוס אנג'לס מה עשה עם הדף הזה? אין לו עצבים בשביל הדף לא ישים לב לזה יש לי חתך טיסה עכשיו שלוש ארוחות אתה ניה ושרי חלבי [‏צחוק] ושרי טיסה כזאת אתה תשמור את חתיכת דף הזאת אבל הוא אומר לפני חצי שעה לפני שתשים כבר האוזניים מרגישות את ה אתה יודע הזה מתחיל קצת להנמיך את ה את הגובה שלו אדם כבר מרגיש מריח את אמריקה כבר הוא שומר את הדף אומר האור החיים הקדוש אם היה מוכיח אותם לפני לפני 10 שנים, 20 שנה, לא בסוף ה 40. היו אומרים לו, "יא חביבי, אתה גמרת אותנו בדרך, מה מה אין רואים בכלל כיועון?" אומר האור החיים הקדוש, אבל עכשיו שהגיעו לעבר הירדן, הוא אומר להם, "הנה, רק אני אשאר לכם לעבור את הירדן. עכשיו יש לי כמה דברים להגיד לכם." ככה הם כבר רואים, יש להם בית קיבול לקבל. לא קצרה נפשם בדרך. כתוב תקצר נפש העם בדרך. אומר האורחים הקדוש שראו ש תראו מה זה נתעכב אדם צריך לראות מתי להוכיח מתי לדבר מתי לא לדבר מתי להגיד איך להגיד אדם צריך לשמור הפה שלו סיפר לי מישהו שבוע שעבר בשיעור שבוע שעבר היה פרשת מטות פסוק אומר לא יחל דברו >> כל צ >> כל יצא מפי ועשה סיפר לי מישהו באיזה שיעור שבוע שעבר שהרב שטינמן כי הסברתי להם את זה לפי מה שכותב מרן החידה ועוד שזה וזה לא דווקא אם אדם נדר או אדם נשבע פשטו את הפסוק לא יחל דברו אמרת מילה אל תוציא אותה לחולין אל תחלל את המילה שלך ואם תעשה ככה זאת אומרת לא תחלל כותב מרן החידה ככל היוצא מפי ועשה מה שתבקש הקדוש ברוך הוא נותן מה שתגזור השם נותן הגמרא אומרת במסכת כתובות נראה לי עז שמה הגמרא אומרת שרבי יהושע בן לוי לקח את החרב ממלאך המוות עשה לו איזה קומבינה וקפץ לגן עדן. מה המוות לא יכול להיכנס לגן עדן. ונשבע לו רבי יוסע בן לוי, לא מביא לך את אחרת. הלכו אצל הקדוש ברוך הוא, אמרו לו, תגיד, מה נעשה? זה הכלי עבודה שלו. לקח לו אותו. >> אמר הקור, תבדקו. אם הוא נשבע פעם בחיים שלו והתיר את הנדר בעולם הזה, אני מתיר לו גם את הנדר בעולם הבא. בדקו ראה שלא מעולם לא הפר את המילה שלו. אז מישהו סיפר לי שהרב שטיינומן עליו השלום היה באיזה אירוע היה מ-10 ל-11 עד 12 הרבה זמן בשביל להיות באירוע >> נצח >> לא ירוע שם משפחה שלו שאל אותו העוזר שלו תגיד הרב מה מה היקולי מה קרה אמר לו שאנחנו נכנסנו לאולם שאלתי אותך מה שעה אמרת לי 10 ל-12 אני אמרתי לך אם 10 ל-12 אני עד 12 אחר כך באת אלי אחרי 10 דקות אמרת לי 11 למה אמרת לי טעיתי חשבתי היה 10 ל-12 אבל היה 10 ל-1 אבל אני יוצאתי מהפה שלי שעד מתי יהיה פה עד 12 אז אני נשארתי עד 12 יש בן איש חי כותב תשמעו סיפור יפה בן איש חי בספרות יוסף חי אומר היה אחד היה עם הארץ לא יודע כלום מהחיים שלו היה על הבית כנסת מוקדם והיה הולך גם מוקדם הולך בקדיש הראשון ראשון שלפני עודו כבר הולך, לא יודע קרוך טוב, לא יודע שום דבר, אבל היה אדם כל מה שאומר מקיים, לא מוציא מילה מהפה שלא עושה אותה. והוא יש אומר את החזל, אומר איזהו מקומן של זבחים, מה קורה שמסיימים משנה, עושים איזה ניגון, אתה יודע, סוף קטע, מגישים אותו לציבור, הציבור עונה כמו במי מדליקים כזה. אז הוא שומע אותו, אומר, אלו ואלו נשרפים בבית הדשן ומנגנים בזה. חשב שזה ברכה גדולה, לא מבין כלום מהחיים שלו. היה מגיע לביתו, סתם את הידיים שלו על הראש של הילדים שלו ומה מברך אותם? >> אלו נשר. >> אלו ואלו נשרפים בבית הדשא. רחם השם היה עושה ככה תקופה עד שבא אצלו איזה אדם, תאריח אצלו, אמר לו, "קח אותו הצידה." אמר לו, "אתה יודע מה? אתה מה אתה מדבר?" אומר, "אתה מגלה לילדים." "מה הדיבור הזה?" אומר לו, "לא ידעתי." אומר לו אני בבית כנסת רואה את החזן אלו ואלו עושה מנגינות אני חשבתי זה ברכה אמר לו מכאן לבא אני מפסיק לעשות את זה מספר הבן איש חי באותו הלילה באו לחכם הזה בחלום אמרו לו תגיד מה אתה מתערב במה שההוא מברך אמר להם מה בן אדם אומר מילים קשות הייתי חייב לעצור אותו אמרו לו זה אתה צודק בכל בן אדם אבל אדם כזה זה שהוא כל מה שהם מוציאים מהפה שלו הוא מקיים. הקדוש ברוך הוא מקיים בו את הפסוק לא יחל דברו. ככל היוצא מפיו יעשה. מה זה יעשה? למדנו שבוע הבא אולי נלמד את זה באריכות יותר פרשת וחנן שור חיים בהתחלה כותב ארבעה תנאים לקבלת התפילה. אחד מהתנאים לפרט את התפילה. הוא מביא את הסיפור הידוע שאחד הלך ברחוב ביער רצה כאב לו הרגליים. קבו רגליו ביקש חמור ושלחו איזה שר היה לו אתמליטה אמר לו קח את העיר הקטן על הגב שלך עד העיר אז הוא הגיע לעיר אמר לחכמים מה זה התפילות הא התפללתי שיהיה לי חמור שאני ארכב על החמור לא שהחמור ירכב עליי אמרו לו מה ביקשת אמר אני ביקשתי חמור אמרו לו נתנו לך חמור היית צריך לפרט את התפילה אז אדם צריך לפרט את התפילה עכשיו זה אריכו דברים לא הנושא עכשיו ובתורה הרבה פעמים שכתוב עשייה פירושו תיקון ובן הבקר אשר עשה ועשתה את ציפורניה. תשמעו מה אומר הבן איש חי. אומר, אדם ששומר את הפה שלו ומה שאומר מקיים, לא יחל דברו. ככל היוצא מפיו גם דברים לא טובים יעשה השם מתקן לו את המילים והופך את המילים שלו לברכות. אז אמרו לו בחלום את האלו ואלו נסופים בבית הדשן. השם היה מסדר את האותיות, עושה ברכות לילדים של הבן אדם הזה. תו מה זה אדם שומר את הפה שלו, לא מדבר סתם דברים. יש משקל שאדם מדבר ולא דברים בעלמה. יש מרן החידה בספרו לב דוד כותב, יש אור החיים ארוך בפרשת ויחי שכותב שהנשמה היא חלקי הימים שהאדם אמור לחיות. כלומר ככה, אם אדם ימי שנותנו בהם 70 שנה, 80 שנה, כמה יש ימים בשנה? 365. תכפילו 365 *פ 70 זה חלקי הנשמה שיש בבן אדם הזה. הוא אומר הוא אומר זה בערך 25,000 28,000 הוא אומר אם אתה תיקח את אלה שחיו 900 שנה 930 שנה 970 שנה הם היה להם כמעט 300,000 חלקים בנשמה. ואז הוא מסביר באריכות שכל פעם שאדם הולך לישון חלק מהנשמה עולה ולא יורד. ובסוף ימיו של האדם כל החלקים באים לקחת את החלק שנשאר זה ויקרבו ימי ישראל למות הימים באים חיים ארוך נגיע לשם לידר נדבר עליו אותו דבר כותב מרן החידה על הנשמה הוא אומר הנשמה יש לה חלקי דיבור יש לה כמות כמה דיבור יכולה לדבר וכשאדם מדבר דברים הוא מקרב את הקץ שלו אם הוא מדבר שטויות למה הוא אומר זה מוות וחיים מיד הלשון שאדם לומד תורה עושים לו סטופר על איך אומרים? מה? עוצרים לו את הסטופר, עוצרים לו את המונה. כן. עכשיו אתה מדבר דברי תורה כי הם חיינוך ימינו. זה מעריך ימים. אדם שלומד תורה, תורה מעריכה חיים של האדם. אבל אדם שמדבר דברים בטלים, זה לוקח חלקים. כך כותב בספרו לב דוד. [כחכוח] >> אה, לא מקצר. טוב, אומר אור החיים הקוש, עוד ירצה להגיד, הכתוב שכל 40 שנה שהיה משה רואה ישראל במדבר לא דיבר להם קשות. זורת אלה הדברים הוא שדיבר קשות. והגם שמצינו שאמר להם שבעון העמורים, אז הוא אמר קצת דברים קשים. יש מנדה אמר שאומר שבגלל [כחכוח] זה קיבל עונש במי מריבה. האור חיים דוחה את זה שמה אבל ארוחים משתמש בזה גם במקום אחר. לא אמר דבר זה לכללות ישראל. אלא לחלק אחד שהיו מורים הוראה. וכן אמרו בספר הזוהר, אבל לכל ישראל לא דיבר כשות זולת אלה. והוא מה שדקדק לומר אל כל ישראל. פירוש אל כולם הוא שלא דיבר קשות אל האלה, אבל לקצתן ימצא שדיבר קשות חוץ מאלה. זה תירוץ למה שכבודו יאיר. תרבות אנשים חטאים. זה נוגע בזה. כלומר איפה שנקודתי כן היה משה רבנו אומר אבל באופן כללי לא דיבר לאף אחד. לא דיבר בצורה קשה רק כאן עוד ירמוז עוד ירצה לרמוז חשבון ימים אשר הוכיח לישראל שהם במספר אלה זה מעניין יש לנו פרשיות בתורה שהם ארוכות מאוד אני לא מדבר ארוכות בפסוק בפסוקים ארוכות בטווח כמה שנים לקח הפרשה פרשת בראשית 1600 שנה פרשה אחת הרי נח בתחילת תולדות זה המבול נוח בן כמה היה בן שש 10ה דורות מנוע מאדם עד נוח אתה מקבל 1000 מאדם עד נוח והוא בן 600 1600 שנה פרשה אחת חומש שלם פה חומש דברים חודש ימים 36 יום משה רבנו מתחיל לדבר בא' לחודש שבט חודש שבט הוא חסר והוא נפטר בז באדר אז תוריד יום אחד שש של אדר ועוד 29 של שבע של אדר ו-29 קיבלת 36 זה אלה גימטריה 36 אומר האור החיים הקדוש עוד ירצה לרמוז חשבון ימים אשר הוכיח לישראל שהם במספר אלה וכן מוכיחים הכתובים כי באחד לחודש שבת התחיל לדבר עליהם דכתיב ב-1 חודש באחד לחודש בתורה דיברנו אולי פעם פה מקומות אחרים אין שמות לחודשים אין בתורה שמות לחודשים יש מספרים לחודשים לכן כתוב בפוסקים שאדם לא ידבר בתאריכים לועזיים ויגיד מספרים נגיד יגיד היום שני לשלישי א 26 לא טוב למה הוא מונה את החודש שישי התורה מונה שישי את חודש אלול זה חוד נכון ניסן נייר סיון תמוז אב אלול כן אלול חודש שישי התורה אומרת לך חודש הזה לכם הוא ראש חודשים ראשון הוא לכם לחודשי שנה לכן תראו במגילת אסתר כתוב הפיל פור הוא הגורל מיום ליום ומחודש לחודש שני עשר וחודש אדר מה זה שניהם עשר וחודש אדר רבותינו מסבירים שנם עשר זה לתאריכים של היהודים כי בשבילהם אדר בשבילנו אדר זה חודש 12 אבל הוא חודש אדר זה התאריכים שלהם ניסן נייר סיוון כל החודשים האלה באו שהיינו בגלות הבאנו אותם איתנו תמוז זה בכלל שם של עבודה זרה כך כתוב בספרים יש הסברים למה לקחו איך איך לקחו יש חודש זיב זה חודש אייר נקרא בנביא אבל בתורה עצמה אין שום שמות לחודשים אומר האור החיים הקדושבים >> והוא כן זה לא זה לא חודש זה זמן זה תקופה תקופת האבי נכון זה תקופת האים יש בבית יוסף בקיד אני חושב סימן שהוא מדבר על תל ומתר אז הוא כותב דצמברי נובמברי אוקטוברי שמה לומדים המפרשים שלהגיד שם של בלועזי זה אפשרי אבל מספר לא כי התורה אמרה לך רק את המספר אמרה לך החודש הזה לכם הוא ראש חודשים שמות תקרא שם אחר גם ככה השמות האלה הם שמות שהבאנו אותם מהגלות אבל עדיף להשתמש בשמות שלנו בשמות שאנחנו משתמשים בהם היום שככה הוא נהג וככה >> לכתוב יוני או שישי >> לא עדיף לכתוב יוני ודאי ודאי אותו דבר הרבה דברים כתיבה זה כמו קריאה זה כדיבור דמי אומר נסתכל נראה לי סימן מז בשולחן ערוך בברכות התורה אדם שכותב גם צריך לברך בקות התורה מה לעשות >> אני לא רב פוסק תשאלו פוסקים אני רק מאיר אני >> צ'ק מה לרשום >> אני בשיעור רק מעיר הארות >> אפשר לעצור את השאלות מי שרוצה אחרי השיעור כי השיעור מוקלט וזה סתם הפה >> אני מאיר בשיעור דברים כדי שתדעו שתקלו לשאול אבל אני לא פוסק אתם תשאלו פוסקים כל אחד מה ש אומרה לו הרב שלא יעשה זה אומר האור החיים הקדוש דכתיב ב-12 חודש באחד לחודש והוא נצפן בז' באדר הרי לו כמספר אלה שבהם דיבר הדברים של התוכחות האמורים בעניין במדרש כתוב אלה הדברים כת דבורים כמו דבורה שיש לה דבש מתוק ועוקצמר הרב בן איש חי בארוכה מסביר שכל מקום ומקום פה הוא אמר להם ברמז מה הדבר הטוב שהיה ומה הדבר הרע שהיה? לא רצה להוכיח אותם בערבה, במדבר בערבה הוא אומר, זה שיטים איפה שהם היו עם בנות מואב, הוא לא רצה להגיד להם אה את העבירה עצמה. אז הוא אמר להם במדבר בערבה. מה זה בערבה? הוא אומר אתם עשיתם תערובת והתערובת הזאתי הייתה לכם קצת ערבה. אז הוא רומז להם במילים. הוא לא אומר להם את זה בצורה עבורה. גם מול סוף עושה על כל חשבון בין פרן ובין טופן אומר האור החיים הקדוש עוד לרמוז על דרך מה שאמרו בגמרא אמר אבא ודיברת בם ולא בדברים בטלים עד כאן מכאן אור החיים מפחיד זה האור החיים הזה שאסור לדבר זולת בדברי תורה וירה אסור לאדם לדבר שום דבר בעולם הזה יש אור החיים דומה לזה בפרשת פנחס כותב לפורה משפחת הפוניים כותב פאור החיים הקדוש פירוש שצריך לפנותו ממותרות המורגשות גם מהסחוק ומדברים בטלים מה שהוא כותב גם פה כי הם מונעי קיום התורה באדם אדם רוצה שהתורה תשכון בתוכו הוא לא יכול להתבטל ולסחוק ולעשות כל מיני דברי איתון והתורה תשכום בתוכו אני לא מדבר על מאכלים זה אור החיים כותב גם בבאר גם בכי תצא את כספך לא תיתן לו בנשך דברים שהגוף כוסף אל תיתן בנשך ובמרבית לא תיתן אוכלך דברים שמותר לך לאכול אל תרבה בהם ומכור לא תמכרנה פרשת כי תצא בכסף אל תמכור את הנשמה שלך במה שהגוף כוסף אומר האור החיים הקדוש מצאתי לחסידי ישראל שכתבו כיפה של לומדי תורה דינו ככלי שרת אשר ישרטו בם בקודש כי אין קדושה כקדושת התורה אלה הדברים מרן החי דה כותב אלה ראשי תיבות אבק לשון הרע אומר אדם צריך להיזהר מלשון הרע אלה אבק לשון הרע דברים דיבורים ואז הוא מסביר כתוב הכל כל יעקב והידיים ידי עשו אומר מה זה הכל כל יעקב אומר אדם הראשון שחטא כל הגוף שלו חטא נהנה מהאוכל שאכל חוץ מהקנה קנה לא נהנה קנה מה יוצא בו אוויר וכל אומר לכן התורה יעקב אבינו הכל כל יעקב יעקב בא לתקן ח אדם הראשון שופרד יעקב מעין שופרדי אדם קדמאה הוא אומר זה בכל על ידי שלומדים תורה הוא אומר זה הכל כל יעקב שלומדים בקנה שלומדים תורה צריך להוציא אותה בפה ברגע שמוציאים אותה בפה מתקנים את חטא אדם הראשון אתה מתקן דרך הפה כי זה כלי שרת לעבודת השם אומר האור החיים הקדוש כי אין קדושה כקדושת התורה אז אחרי שאתה לומד תורה אתה לא יכול אפילו לדבר ביזנס זה לא דברים אסורים דברים של חול ומלך לך אתה לא יכול למה הפה הזה נהיה כמו כלי שרט ולזה אסור לדבר בו אפילו דברי חול הגם שאין בהם דברים אסורים לא מדברים על דברים אסורים דברים אסורים מהדכר שמת אומר דברים מותרים אדם לא יכול והוא אשרמז במאמר לפואה שהוא פה יעמל בתורה שבו שוכן חצי שמו יתברך כי פובה יש פה וה משפחת תפוני פירוש צריך לפנות כל חוץ מהגוד תורה ובזה נכללים חלק מה-48 מעלות שהם במיעוד שיחה, במיעוד צחוק, במיעוד תענוג וכדומה להם שבענף המותרות פלה ופלא. תראו מה הוא כותב פה. והודיע כתוב כי משה רבנו עליו השלום אליהם הדברים אשר דיבר כל ימיו מעצמו. לבד מהדברים אשר צובה מהשם לדברם. שהשם ציווה אותו להגיד משהו אז הוא אמר. בעצם זה גם דבר תורה כי בסוף זה נכתב בתורה אבל הוא אומר חוץ ממה שהשם ציווה אותו לדבר הוא היה מדבר רק דברי תורה כל הזמן לבד הדברים אשר צובה מהשם לדברם על המתא שקיים ודיברת בם ודבריו אלה הנה תסתכל בחומש דברים הוא אומר כל רואה יעיד כי כולן דברי תורה וחוכמה ומוסר זה מהאורח החיים הקדוש יוצא פה כמה סוגים של אלה אלה הראשון היה למעט האלה השני שני בא להגיד שרק פה דיבר קשה. האלה השלישי בכלל בא להגיד חשבון הימים. זה תורה רצופה. כל החמישה חומשי תורה. האלה הזה בא להגיד לך תסתכל איזה דברים דיבר משה רבנו כל החיים שלו. לא דיבר שום דבר דברים בטלים. עוד לרמוז על זה הדרך. אלה פסל כל הדברים חוץ מאלה. הוא לא מתכוון פסל כל הדברים החומשים הקודמים אלא כל הדברים בעולם. כל הדיבורים שיש. אף אחד לא מגיע לדרגה הזאת. כי פה יש שתי דרגות. דרגה ראשונה שמשה רבנו הוא מדבר ודרגה שנייה שזה לכל ישראל. אז יש פה שתי דרגות שמתחברות יחד שאין את זה בשום מקום. יש פה גם 60 ריבו ויש בו גם כן את משה רבנו שהוא כלול כל נשמות ישראל. אומר האור החיים הקדוש שאין מדרגה שווה לדברים אלו. ונתן הכתוב טעם מעלתם א' אשר דיבר משה. מצד מעלה המדבר שאין כמוהו העליון כמו שהעיד השם לשני אחו ככתוב בתורה ב אל כל ישראל מצד מעלת הנדבר אליו ומה שלמה ורמז עוד באומרו אל כל ישראל פירוש לא לישראל שהיו נמצאים נגלים שם בדור ההוא לבד היו הדברים אלא לכל ישראל אשר שם היו ואשר עתידים להיות כי תורה שם משה בדבריו עליונים אלו ועל כל ישראל לקיים כל דבר הכתוב כתוב בדברים אלה הרי שאין דברים בעולם במדרגה שווה לדברים אלו והוא מאמר אלה הדברים פירוש ואין דומה להם ראיתי פעם באחד הספרים בשם הגאון מוילנה שהחומש דברים זה כנגד האלף השישי וכל 100 שנה זה כנגד פרשה אחת שמה עשו חשבון שפרשת כי תבוא זה היה ב במשנה שהיה את ה את השורה אחר כך יש לך ניצ צבים וילך אחר כך יש לך אזינו אחר כך יש לך וזאת הברכה שזה הגאולה ככה מסבירים בעצם אור החיים רומז פה את זה הוא כותב כי תורה שם משה בדבריו עליונים אלו הוא אומר לא רק לאלה ששם אלא גם לאלה שעתידים להיות חוץ מהפשט הפשוט שלכאורה יש שמה דינים שהדינים האלה תופסים גם בהמשך הזמן אשר דיבר משה לפי שמצינו פירוש לפי שמצינו שהוכיח ישראל על מה שימרו על ים בים סוף ויאמר האומר ועלו אותם שימרו על ים סוף כבר מתו ונשלמו ב-15 באב של שנת ה40 קודם מאמר זה של משה ואם כן אלה הצון מה עשו שם הוכיחם הרי אם משה רבנו מדבר פה בחודש שבת וכבר ה-15,000 איש האחרונים שנכנסו לקבר כל תשעה באב זה היה בתשעה באב האחרון זה אומר היה חצי שנה קודם קצת יותר מחצי שנה קודם וכשהגיע ל-15 באב שהלבנה מתמלאת הם הבינו שאין טעות בהתחלה חשבו אולי טעו ביום נכנסו גם למחורת בי' נכנסו ביא נכנסו בימ אבל בטול החודש אי אפשר להתבלבל הלבנה מלאה היא במילואה אז לא שייך לטעות ואז הבינו שניצלו אומר האור חיים הקדוש הרי מגיל 20 ועד גיל 60 לא נכנסו לארץ עכשיו שמשה רבנו מוכיח אותם משה רבנו מוכיח את מי? מוכיח את אלה שלא חטו. אלה שחטו כבר מתו. אז מה הוא צועק על אלה שלא חטו? אומר האור החיים הקדוש, ואם כן אין להצן מה עשו שמוכיחם? לזה אמר אשר דיבר משה. פירוש אם היו הדברים מפי השם אין מקום לדבר להם קשות. למה? כי בשמיים שופטים מאיזה גיל? מגיל 20. ואלה שמגיל ה-20 כבר הלכו אז אלה שעכשיו הם בגיל 40 45 או אפילו בני 60 נגיד אם היו בני 20 אז בני 19 אז אז עושה בבני 59 בסדר אומר האור החיים הקדוש אבל פה משה הוא המדבר ובדין של מטא דן את האדם מגיל 13 ויכול לי גם אותם שהיו אז פחות מבן 20 שלא תגזר גזרה כי בדין של מטא מענישין מבן 13 וכנגד אותן שהיו בן 13 בים סוף הוא שדיבר משה קשות אל כל ישראל טעם אומרו אל כל ישראל לפי שבדברי משה יש שני עניינים משה רבנו עשה פה שתי פעולות פעולה ראשונה החזיר להם את כל התורה אף אחד מאיתנו שלמד והיה בשיעורי תורה הוא לא זוכר הוא לא יודע מה הוא שכח נכון אדם יודע מה הוא שוכח הוא לא יודע רק שהוא נתקל בסיטואציה יודע הוא או שמישהו ידבר איתו איזה דין יגיד לו אה למדתי שכחתי אדם לא יודע תגיד לו מה שכחת מאיפה הוא יודע אם הוא יודע מה הוא שכח הוא לא שכח אומר האור החיים הקדוש משה רבנו דבר ראשון היה צריך להחזיר להם את כל התורה פירושו לחזור להם על כל התורה ודבר שני לתת להם מוסר תוכחות על דברים או שקרו או ש יכולים לקרות אומר האור החיים הקדוש לכן כתוב פה אל כל ישראל לפי שבדברי משה יש שני עניינים אחד שהחזיר להם התורה, ב שהוכיחם על מה שכבר עשו ולכל אחד צריכים הדברים להיות לכולן. לעניין חזרת התורה, כלום טעם שהוא צריך להחזיר להם הדברים משום שחש לאיזה אדם מישראל ששכח איזו מצווה ממצוות השם. ואין מציאות להשיג דעת בעל השיגיון מי הוא והשיגיון מה הוא. מאיפה אתה יכול לדעת מי שכח מה שכח? לזה קיבץ כולן והחזיר להם התורה שבאמצעות כן יהיה ביד כל אחד מחסורו עם כל זה בזמן שבעת ימי אבל של משה נשתכחו 3000 הלכות כך כתוב באותו ניאל בן כנז החזיר אותם בפלפולו כתוב שיהושע אמר לקדוש ברוך הוא איך נשכחו הלכות אמרת לי כמו שהיית עם משה כאשר הייתי עם משה כן היה עמך אמר לו התורה נקראת על שמו של משה רבנו שנאמר זכרו תורה שיעבדי אמר לו צוות תורדן במלחמה לך תעסיק אותם תעשה להם איזה פעולת הסכה תן להם להתעסק בדברים שהשקיע לא תעסקו בזה באותו טניאה החזיר אותם בפלפולו ויש בגמרא שמה שגם עוד 700 קל וחומר או גזירות שבות לא זוכר גם נשתכחו וגם כן הוא החזיר אותם עוד ניאהל בן כנז אומר האורחים הקדוש זה לעניין התורה גם לעניין התוכחות אם יוכיח מקצתן יש להם להתרעם מה נשתנו אלו מאלו למה אתה מוכיח דווקא את אלה. את אלה אתה לא מוכיח. לכן מה עשה משה רבנו? לקח את כולם. ככה אין תלונות למה אתה אומר לזה ולזה כן, לזה לא. עוד אפשר שכלל במאמר אל כל ישראל, גם לאותן שכבר מתו, שבתוכחותיו דיבר על הראשונים ועל האחרונים, על דרך אומרו אביך הראשון חטא. מעניין מה שהוא כותב פה. יש מרן החידה בספרו, אני חושב פני דוד. יש פה פני דוד בשלוף בספרו פני דוד מרן החידה כותב ב >> הנה הנה יש פה תודה רבה הוא כותב פרשת משא למה הקדוש ברוך הוא כתב בתורה פרשת המרגלים פרשת קורח כל פעם שקוראים את זה קוראים דברים לא טובים קורא לכם את הלשון שלו אומר והעניין הוא דן פה על המסעות כתבו פה את המסעות הרי המסעות היו דברים קשים למה קשים? כתוב נשעו במריבה, חנו במריבה. וישעו ויחנו עד שהיגיעו למקום אחד ויחנן שם ישראל נגד ההר כי איש אחד בלב אחד. מיד הקדוש ברוך הוא נתן להם את התורה. אז אם ככה יוצא שהמשעות הם היו בדבר לא טוב, לא בדבר טוב, אז למה התורה מונה אותם? כותב הרב, תראו, וכי תמה, למה נכתבו אלה משאי שיש בהם גנות ישראל? למה כתבו אותם? לזה אמר ויכתוב משה והעניין תראו איזה דבר הוא כותב שכתב הרב החסיד מורנו הרב אליעזר נחמן פוע זכר צדיק לברכה בספר מדרש בחידוש פירוש האגדה בפסקה מתחילה עובדי העובדה זרה היו אבותינו דכשם שאמרו דם אומרים שמועה מפיו הגמרא אומרת בהבמות כל חכם שאומרים שמואה מפים בעולם הזה ספתותיו דובבות בקבר שאמרתי פעם לא זוכר ממי שמעתי אמר שה החכם בעולם העליון גם לומד תורה אבל אין לו מתיקות של מי שלומד תורה כאן בעולם הזה וכשאתה לומד תורה של מישהו ואתה גורם ששפתותיו למה הדגישו שפתותיו דברות בקבר רשי אומר השפתיים שלו נעות למה רשי צריך להדגיש את זה אומר תדע לך שפתותיו דובבות בקבר פירושו של דבר שהוא מרגיש את הטעם אתה נותן לו אותו חכם להרגיש את המתיקות שהיה לו בעולם הזה כשהוא היה לו מתורה אז תראו מה אומר פה אומר דם אומרים שמועה מפיו סיפתותיו דובבות בקמר כך כשמספרים בגנותו פרשת משא זה בגנותם פרשת קורח זה בגנותו פרשת מרגלים זה בגנותם כך אם מספרים בגנותם מצטער ויש לו כפרה לא סתם משה רבנו כתב את זה בתורה כדי לעשות האלה שעשו את מה שעשו שיהיה להם כפרה. כל פעם שאנחנו קוראים בתורה מגיעים לאותה פרשה זה מצער אותם מתקלים מהעוונות אומר הרב ולזה שנינו ג מלכים אין להם חלק לעולם הבא למה המשנה כתבה את זה אומר כי בסיפור זה וכך יוצא אבואו כפרה עד כאן דבריו כפי מה שמצאתי רמוז בזכרנותיי ובזה נראה טובטעם למה שאמרו ושם רשעים רכב דלה מסכינן בשמיו לא מזכירים שם של רשעים למה כי אם היינו מזכירים שמם אפילו לרעה היה להם איזה כפרה ואינם כדאים לזה שמשה רבנו כתב דברים שהוא כתב הכל מכוון בכוונה תחילה כדי שיהיה לאותם אנשים כפרה יודה אומר את זה >> וזה שאמר תקשיב ויכתוב משה את מוצאיהם למשאיהם שעל ידי כתיבה זו בספר התורה תקשיבו [כחכוח] שיעור פה שקט >> שעל ידי כתיבה זו בספר התורה וקריאת ישראל אנחנו כל פעם קוראים בתורה אומר הרב הם מוצא צעים אותם לדור המדבר מאפלה לאורה ומיגון לשמחה שמתכפר להם חטתם יום יום וזה היה תכלית הכתיבה עכשיו תראו מה הוא כותב וזה שאמר ויכתוב משה את מוצאיהם הוא רוצה להוציא אותם מאיפה שהם נמצאים בעולם העליון אומר הרב העיקר היה את מוצאהם יציאתם מן החטא למשאהם ממה שחטו במסעות וזה היה על פי השם דמשה רבנו לא היה רוצה לקטור כמו שאמרו זל שלא רצה להזכיר גנות ישראל אבל הקדוש ברוך הוא אמר לו לכתוב ועל ידי שהוא כותב לכן התורה שינתה בהתחלה אמרה ויכתוב משה את מוצאהם למשאיהם אחר כך אומרת התורה על פי השם וזה קסור לה למעלה אבל מילה נדרשת לפניה ולאחריה אומר ואין להם מוצאהם למשאיהם אני על ידי שכתבתי אני מוציא אותם וזה בגלל המסע שלהם בגלל מה שאני כותב את המסע שהוא היה לו טום אני גורם להם לכפרה בעולם העליון אפלה ופלא מעצם אפשר שזה מה שהאורח החיים הקדוש רומז פה כי הרחים הקדוש כותב מה הלשון שלו אומר עוד אפשר שכלל במאמר אל כל ישראל גם לאותן שכבר מתו שבתוכחותיו דיבר על הראשונים ועל האחרונים למה דיבר על הראשונים הלכו הראשונים כנראה זה זה העניין על ידי שאתה מדבר על הראשונים אתה מכפר להם הוא מביא פסוק על דרך אומרו אביך הראשון חטא ישר חיים כזה גם בפרשת כי תבוא הרמי עובד אבי הוא גם מביא את הפסוק הזה בעבר הירדן נתעכב מלהוכיחם עד שהיו בעבר הירדן שראו שהגיעו למחוז חפצם שאז יקבלו מוסרו זה הזכרתי קודם את הארוחים הזה אדם צריך לדעת מתי להעיר איפה להעיר לפעמים ילד מאחר הבית [כחכוח] כמה שעות אני לא אומר ההורים דאגו טלפונים הוא בא ישר נכנסים בו ישר צועקים עליו זה לא טוב תן לילד להירגעת מהח מחפש אתה מחפש שהילד ישמע או שהילד סתם אתה יודע יהיה לו התנגדות יצר התנגדות. אתה רוצה שיצא מזה דבר טוב. לכן אמרו כשם שמצווה לומר דבר הנשמע. כך מצווה שלא לומר. אם לא נשמע מה הרווחנו בזה? ראיתם מה אמרתי לכם קודם? מוכיח תוכיח את עמיתך ולא תיסע עליו חטא. גם שאתה מוכיח אותו אתה מבייש אותו. בזה שאתה מבייש אותו אתה לוקח חטא על עצמך. כמה אדם צריך להיזהר בכל פעולה ופעולה שהוא עושה. אומר האור החיים הקדוש שאז יקבלו מוסרו ולא מקודם שהיו מרוחקי התקווה ונפשם כצרה ולא יטו אוזנם להשכיל בתוכחותיו ואומרו במדבר בערבה רבותינו זל דרשו שהוכיחם על מה שעשו במדבר ואפשר לפרש כל הכתוב דרך רמז באופן אחר והוא כי במקרא מועט לימד משה כללות יראת השם ומידות האגונות הצריכים להולכים בתורת השם והם מידות תשע בספרי חסידות כתוב שהאורחים הקדוש כתב את זה דף דווקא פה כי תמיד דברים תיפול בתחילת תשעת הימים שבכל יום מתשעת הימים אדם יעבוד על מידה אחת מהמידות שאור החיים הקדוש כתב [כחכוח] מידה ראשונה האחד שיהיה לוקח מידתו של אברהם דכתיב לאברהם העברי והוא אשר עמז באומרו בעבר האורחים הקדוש הזה כמו שאני לניו דעתי מבין אותו יש פה שתי אפשרויות להסביר אותו אפשרות ראשונה כמו אברהם העברי פירושו באמונה אברהם אבינו היה בעבר אחד, כולם היו בעבר השני. הרמב"ם בתחילת הלכות עבודה זרה, פרק ראשון. פרק ראשון בהלכות עבודה זרה זה הלכה אחת ארוכה. שמה הרמב"ם סופר ומתאר איך התחילו העבודות זרה בעולם. לא ביום בעיר קמו ועבדו עבודה זרה. לאט לאט הבינו שאם יש לאדם איזה אדם מכובד, יש לו איזה נהג, אתה מכבד את הנהג שלו. לא בגלל הנהג, בגלל זה שהוא קרוב להוא, לגדול ההוא. ואם יש איזה שר גדול ויש לו עוזר, אתה מכבד את העוזר בשביל השר. אז גם ככה הבינו שהשמש והירח הם קרובים להשם יותר, כי הקדוש ברוך הוא בשמיים. אז כאילו היו עובדים לא אותם, מכבדים אותם כשזה כאילו כבוד להשם. ולאט לאט הוא סופר ומונה איך השתרב הטעות. לאט לאט עשו צורות של שמש, צורות של הירח. לאט לאט באו אנשים שבדו תורה מליבם. כך לשון הרמב"ם שמה אם אני לא טועה. והתחילו להגיד שהקדוש ברוך הוא אמר להשתחוות להם לשמש ול ולאט לאט ככה התגלגל העניין. שמה הוא כותב שאברהם אבינו נולד לדור שכולו עובד עבודה זרה ואף הוא עמהם. שמעתם ככה לשון הרמב"ם שגם אברהם אבינו מעניין היה גם שם היה נו לא נח היה שם נוח גם היה. הרי נוח נפטר שאברהם אבינו היה בן 58 ככה כתוב אבל היה שם היה עבר אבל עדיין ככה כתוב כנראה רוב העולם הוא אומר גם הוא עבד איתם עבודה זרה עד שאברהם אבינו חקר מדעתו ושמה כותב הרמבם שאברהם אבינו הכיר את בורו בגיל 40 בגמרא שלנו בן דרים כתוב דרים לב אני חושב בגיל שלוש הגמרא אומרת עקב אשר שמע אברהם בקולי וישמור משמרתי מצוותיי חוקותיי ותורותיי אומרת הגמרא עקב גימטריה 172 בן כמה אברהם נפטר 175 אז באיזה גיל הכיר את בורו תגיד שלוש ישנם כמו שאמרתי דעה של הרמבם 40 יש דעות ראיתי 48 >> האור החיים הקדוש כותב חמש חזק וברוך מי אמר חמש פרשת וירא אור החיים הקדוש כותב חמש פלפל לא יודע מאיפה הביא המספר הזה אבל כך לומד האור החיים הקדוש טוב יכול להיות יכול להיות זה כולם אמרו גדולי עולם שהכל אמת אלא זה צמתים בהכרתו את הקדוש ברוך הוא. מה שהוא הכיר בגיל שלוש היה איזה תפנית גדולה, בגיל חמש עוד תבנית גדולה ואז בגיל 40 אולי יש גם גילים באמצע, אני לא מכיר את כל השיטות שיש, אבל זה השיטות שראיתי. אומר האורחים הקדוש, זה אברהם העברי, כולם בצד אחד ובצד השני זה לחזק עניין האמונה. אפשר להסביר גם בארוחם הקדוש שעברי הכל עובר. כוונה העולם הזה עולם של עריי. יש הרב פלא יועץ כותב בפרשת בעלותך יש לו ספר אף המגן עשה לך שתי חצוצרות כסף מקשה הוא אומר שמה אתה יש לך בעיות אתה רוצה לעשות חוצץ מהצרות עשה לך שתי חצוצרות חוצץ צרות אתה רוצה חוצץ מהצרות הוא אומר יש לך כסף עשה לך שתה חוצה צרות כסף אומר ואפילו אם קשה לך מקשה אפילו קשה לך בפרנסה הוא אומר תיתן הוא אומר מה תרוויח בזה אומר תרוח שתי דברים דבר ראשון שאם אתה לא לומד תורה אתה מחזיק מישהו שלומד תורה אתה כאילו אתה לומד תורה אתה עושה לך חציצה מהצרות הוא אומר דבר שני הוא אומר אתה גורם הרי הוא היה גר בחוץ לארץ הוא אומר אתה גורם שיעלו לארץ ישראל הוא אומר כתוב ציון במשפט תיפדה ושווה בצדקה ני שאתה נותן צדקה הוא אומר וזה מה שכתוב והיה לך למקרא העדה ולמסע המחנות למקרא העדה שאתה מחזיק מישהו שלומד כאילו אתה קורא זה למקרא העדה ולמסע את המחנות זה מסע את המחנות מחוץ לארץ לארץ ככה הוא כותב שמהפ דבר שני כותב האור החיים הקדוש ב שיהיה מרדות בליבו תמיד כאמרם זל טובה מרדות אחת בליבו של אדם ממי המלכויות והוא אשר עמז באומרו הירדן כמה פעמים אפשר לתת לאדם מוסר להסביר לו כמה מסוכן לעשות דברים מסוימים, נגיד סתם סיגריות או כל מיני דברים. אדם לא מקשיב, לא שומע, אבל שאדם בא לו איזה מכה פנימית והוא יש, תדעו ככה אור חיים לומד בפרשת ויתחנן, פרשה הבאה, הפרשיות האלה מלאות, ממש דברים כל הורחים מלא הפרשיות האלה מלאות בהם. הוא כותב יש לאדם ניתוק מוחלט בין השכל לבין הלב. בין השכל הלב יש ניתוק מוחלט לבן אדם. אדם השמבין בשכל שזה לא טוב, הלב מתגבר עליו. הלב רגש והשכל הוא בדרך כלל אדם שהוא חם מזג הוא חם. הוא אתה יודע אדם ש אתה מרגיש שהוא חם אומר לך מילות חיבה ודברים כאלה קל יותר ליפול בחטאים. למה הוא רגיש הבן אדם הזה? הבן אדם שהוא קר קשה לו ליפול. הוא יותר שכלי הוא מכניס את השכל לסיפור. רבותינו אמרו שהצדיקים הלב שלהם איך כתוב שמה ליבה הצדיקים ליבם ברשותם דוד המלך אמר וליבי >> חלל בקרבי למה הלב כי השכל הוא ודאי עובד טוב השכל מבין עניין אבל הלב הוא עובד עלינו יצר הרע איפה יושב במוח או בלב מה כתוב יושב על מפתחי הלב אומר האור החיים הקדוש כתוב בפסוק אומרים את זה כל תפילה ועלינו לשבח והיא ידעתה היום >> הוא אומר לו לא הבנתי מה הקשר בין הידיעה שהיא במוח ללב ומה זה והשבות האל לבבך אומר הרחים הקנוס אדם יש לו 10ה תירוצים על הפסוק הזה זה נראה לי פרק ד' פסוק לטחנה אבל אחד הפירושים שלו אומר אבר החיים הקדוש אדם יצר הרע בא אליו מתחיל להסתלבט עליו רוא אתה רוצה לחזור בתשובה אומר לו אתה לא רוצה לחזור בתשובה מאיפה תתחיל אני מחר בשנייה מפיל אותך עוד דקה אני שובר אותך הוא מחליש את הבן אדם. אומר האור חיים הקדוש, איך אדם ינצל מזה? הוא מסביר, אדם לא יכול לקיים כל התורה כולה מכה אחת. אין אופציה כזאתי. אין אופציה לקיים. אדם רוצה עכשיו לקיים מצוות כיפור היום כח תמוז. אפשר לקיים מצוות כיפור היום. תצו מה יעזור לך? כי לא יודע. רוצה לקיים עכשיו כל התורה. אכילת מצה בפסח יש לך אין לך. רוצה שבת עכשיו שבת עכשיו לא שבת. יש קיצור דרך הבל בלקיים את כל התורה כולה. אותו דבר אדם רוצה לעבור על כל התורה כולה לא יכול. אדם רוצה לעבור על כל התורה כולה עכשיו יאכל עובר על יום כיפור היום לא יום כיפור ועכשיו ידליק שהוא יחלל שבת עכשיו לא שבת אבל יש קיצור דרך לחלל כל התורה כולה. מה אומר עבודה זרה? זה קיצור דרך לעבור על כל התורה כולה. כנגדה מצוות שבת לתקן כל התורה כולה. בפרשת כי טיסה כתוב שר ומהר מן הדרך אשר ציויתים שואל האור החיים הקדוש מה זה שר ומהר שר הוא מהדרך מה זה מהר אומר אלה עשו קיצור דרך אלה חטו בעגל מה זה העגל עבודה זרה אומר עשו עברו את כל התורה כולה אומר עכשיו השם נתן נתן את השבת ושמרו בני ישראל את השבת שבתום ברית עולם רבותינו רשו מה זה ברית ברית גימטריה 612 מצוות שבת היא 613 שכולה שבת כנגד כל התורה כולה. הגמרא אומרת אפילו אדם עובד לעבודה זה רק כדור אנושאר שבת אחד מוחלים לו כל העוונות שלו. למה? השבת היא קיצור דרך. סוף בכי טיסה כתוב העגל תחילת ויקל מה כתוב? עוד פעם מצוות שבת. שואל הורחיים הקדוש למה כתוב פה מצוות שבת? ואיך כתוב מצוות שבת? אלה הדברים אשר ציווה השם לעשות אותם. לא תבערו אש בכל מצבותיכם וכולי. אומר הורחים הקדוש, מה זה לעשות אותם? שבת שומרים, שבת לא עושים. וגם מה זה אותם? אותה אתה מדבר על שבת? אומר לא אומר עם ישראל חטו בענגל אז כפרו בכל התורה כולה השם אומר קחו את השבת לעשות אותם לתקן אמרנו מה זה עשייה מקודם אמרתי לכם אם ככל יוצא מפי ויעשה תיקון אומר על ידי השבת יתקנו אותם את כל העבירות שעשו הכל הופך להם לזכויות אומר האור החיים הקדוש יצרה בא אליך רוצה להסתבט עליך אומר לך מאיפה תתחיל מה תתחיל יש אור חיים בפרשת בלק אומר שרשעים אמרו לו שאם הם היו הם היו חוזרים בתשובה אבל בגלל בגלל שהם יודעים שעצר הרע הוא הסתלבט עליהם והוא יגיד להם מחר הוא מפיל אותם הם לא חוזרים בתשובה הוא אומר אמרו לו אם היינו יודעים שנחזור בתשובה ונמות היינו חוזרים בתשובה הנה קורא לכם אומר הורחים הקדוש בכיוצא בזה ראיתי רשעים שאמרו לי בפירוש כי אם היו יודעים שיחזרו בתשובה ותכף ימותו היו עושים >> אלא שיודעים שאינם יכולים לעמוד בתשובה זמן ארוך זה מה שהוא אומר פה למה כי דבר מלך עליהם מלך זקן אוסין רחמנא ליצלן אז אומר יצר הרע בא לבן אדם אומר לו מאיפה אתה תת לחזור בתשובה אומר החיים הקדוש אתה תעשה דבר אחד וידעת פה במוח אמרתי לכם השכל הוא הנורמלי והיא ידעתה מה היום תזכ תזכור לו את יום השבת והשבותה אותהיות תשובה תחזיר תשובה ללב מי יושב על הלב היצר הרע שיצר הרע בא אומר לך מאיפה תתחיל לחזור בתשובה תגיד לו יש מצוות שבת אני שומר שבת אחד אני נהיה דף חדש זה וידעתה היום והשבותה והשבותה זה אותיות והשבת השבותה זהגמטריה אאור החיים הקדוש כן השבותה גמתרה 607 עם הכולל 708 נכון אור החיים הקדוש גימטריה 695 ואם האותיות 13 אותיות גימטריה 708 אדם יצירה בא אליו יזכיר לו שהוא לומד אור החיים הקדוש וידעתה היום והשבותי לבבך לבפל זה דבר שני כותב הרוח הקדוש זה מכת מרדות דבר שלישי אומר מידת הענווה כיאומרם זה לעולם ישים אדם עצמו כמדבר ועיין מה שפירשתי בפרשת יתרו בפסוק ויאיסור מרפידים והוא מה שרמז באמרו במדבר כל מה שזכה משה רבנו [כחכוח] זכה כל התורה באה על שמו בגלל הענווה שלו. משה קיבל תורה מסיני. הוא למד מסיני. יש בזה אריכות שמה לא נעריך. אבל שמה כותב אור החיים הקדוש שלושה תנאים לקבלת התורה. ויסעו מרפידים לסוע מרפיון ידיים ויחנו במדבר זה ענווה ויחן ש עם ישראל בדיבוק חברים. ככה הוא לומד שם. זה מה שהוא כותב לעיין שם. דבר רביעי כותב האורחיים הקושה הענווה בדרך הנאות לא בדרך הפחיטות הנמאס כמו שכתב הרמבם בהלכות דעות הענווה שלא השתמש בהרחיק תוכחות על עוון אם יראה איש עובר פי השם ויאמר מי אני ומי בתי להוכיח אנשים גדולים אלא צריך להוכיח לצד חיוב הערבות והוא אשר עמז באומרו בערבה יש שמסבירים פה מרן החידה אני חושב כותב שרמז פה משה רבנו את ה את האבות הקדושים במדבר זה גימטריה 248 זה גימטריה אברהם אברהם גימטריה 248 בערבה אומר בערבה רמז את יצחק ואת יעקב איך הוא אומר תוציא את המילה ע מהמילה בערבה יש לך ב רב זה גימטריה 209 יצחק זה גימטריה 208 עם הכולל 209 אומר מה אתה עושה עם העין אומר עין רמז ליעקב שב70 נפש ירדו אבותיך מצרים הרב בן איש חי עושה פה מהלך אחר אומר בערבה הוא אומר בערבה זה תחלק את זה בעין רבה עין רבתי הוא אומר זה העין של שמע ישראל ש העין של שמע ישראל העין שלה גדולה וגם האחד הד שלו גדול זה הרב חידה כותב באחד מהספרים שלו שצריך לכוון בשמע ישראל שמע האות הראשונה זה ש האות האחרונה באחד זה ד' איזה מילה קיבלת שד אומר מה נשאר מהאות מהמילה שמ מ ועשי תיבות משחית עוון מה נשאר מהמילה אחד אף חמה הוא אומר זה ארבע משחיתים שאנחנו כל לילה אנחנו אומרים אותם והוא רחום הוא מכפר עוון ולא ישחיט ורבא [כחכוח] להישיבה פה למדו כתוב בתורה אפילו אברהם משה רבנו אמר כי יגורתי מפני האף והחמה ככה כתוב זה מלאכים קשים זה של כוחות טומה של סתרה רעה הוא אומר וכנגדם הקדוש ברוך הוא נתן לנו ארבע קורבנות השם זה א' מתחיל בא' כנגד אף חטאת ח כנגד חמה עולה עין כנגד עוון ומנחה כנגד משחית. אומר כנגד זה היו ארבעה שנכנסו לכבשן האש. אברהם זה א' זה כנגד אף וכנגד השם. חנניה משאל ועזריה א חימה משחית עוון. כך כד הרב חידב אחד מהספרים שלו. אומר הרב והוא מה שרמז [כחכוח] באומרו בערבה כלל שני דברים. א' שתהיה הענווה ערבה על דרך אומרו ומצחן בשכל טום אני מחייך כי המילה בערבה זה גימטריה אור חיים אור חיים זה לא ערבה בערבה בערבה גימטריה 279 עם הכולל 280 ארוח חיים 280 שתהיה הענווה ערבה על דרך חומרו ומצחן ושכל טוב בית חיוב הערבות שיצטרך להוכיח על העוון לקטון וגדול ולא וגדול ולא שתמש בענווה בעניין זה דבר חמישי עד עכשיו למדנו בעבר הירדן במדבר בערבה דבר חמישי מה אמר התנא הסתכל בשלושה דברים ואי אתה בא לידי עבירה דם מעין באת ולן אתה הולך ולפני מי אתה עתן בחשבון וכן אמר התנא שוב יום אחד לפני מיתתך ופרשו שם שהכוונה היא שיזכור תמיד יום אותו ושכל יום הוא זמן גבול המיטה והוא מה שרמז באומרו מול סוף שיהיה למול עיניו סוף אדם ותכליתו. הרב חידה כותב מה זה שוב יום אחד לפני מיתתך לך עדיין באמצע שיעור מי שרוצה לדבר יכול לצאת החוצה הוא אומר מה זה שוב יום אחד לפני מיטתך הכי אדם יודע מתי ימות אז אומרת הגמרא לכן כל הזמן אדם גמר בשבת כל הזמן יהיה בעמוד ואחזר כהן הוא אומר ככה הוא אומר שוב יום אחד לפני מיתתך לא כתוב שוב יום לפני מיתתך שוב יום אחד הוא אומר כל אדם יש לו יום שהוא לא יכול למות באותו היום. כך כותב מרן החידה מפורש במדבר קדמות. אומר, וכיוון שכך אומר התנאותו אדם, שוב באותו היום, שוב יום אחד, ביום המיוחד שלך, שאתה לא יכול למות באותו היום, אז באותו יום ודאי אתה יכול לעשות תשובה. יש לך זמן לעשות תשובה. וככה האדם יש לו את האפשרות לעשות תשובה כמו שצריך. אומר האור החיים הקדוש, זה מה שאמר פה הפסוק, מול סוף. תמיד אדם יראה את הסוף שלו מולו. אין איך כתוב? אין שלטון ביום המוות. אדם מרגיש שהסוף שלא קרם אין לו לא גאווה ולא גדולה ולא כבוד ולא ממון, שום דבר. יש פסוק בפרשת מטו תפנו בנשנו ומקננו וכל בהמתנו יהיו שם בערי הגלעד. כותב רבי יצחק אבו חצרע בספרו אלף המגן זה רבי יצחק שנוסעים אליו לציון בתולל כותב בפשטות זה נראה על קנייני העולם הזה טפנו נשנו מקננו מה שקנינו וכל בהמתנו אבל הוא אומר לא הוא אומר טפנו מביא שמה שכתוב שרבי יוסי בן כיסמה היה חכם גדול היה דברים שלו דברים מוקסמים לכן קראו לו בן קיסמה ואמר לו אותו אדם רצונך לבוא לדור עמנו >> אמר לו אני אדיר אפילו תן לי 1000 אלפים דינרי זהב אני אדיר אלא במקום תורה אז הוא אומר למה כי הוא ממשיך ואומר לו כי אין אדם לא לוקח איתו לעולם העליון לא כסף ולא זהב ולא אבנים טובות ומגליות מה לוקח איתו תורה מצוות ומעשים טובים אז הוא אומר תפנו כנגד התורה נשנו כנגד המצוות מקננו כנגד הקניינים מעשים טובים שעשינו הוא אומר איפה יהיו יהיו שם בערי הגלעד. הוא אומר הגלעד זה גן עדן. איך הגלעד גן עדן? יש לך אתה בוחצרע. יש להם חשבונות אותיות אתה מקבש חרחורת. אומר הגלעד באותיות אייק, בחר גלש דמת יש הנח. הנך. כלומר אות ה נ וכ מתחלפות. אז הוא אומר אם זה ככה הה של הגלעד מתחלפת בנ. אומר אחר כך הל של הגלעד מתחלפת באותיות דתלנת מאותו מוצא של לשון מתחלף גם כן על ל בנ אז יוצא הגלעד יוצא גן עדן אומר זה מה שאומר אומר תפנו ונשנו ובמתנו ומקננו לאכל בהמתנו אומר יו שם איפה שם בערי הגעל בערי זה גימטריה אורחיים מה אני אעשה בערי ר וע 270 י 280 ב 282 אור החיים 280 עם שתי המילים 282 מכלכל חיים בחסד גם גימטריה או חיים מכלל הגימטריה 140 נכון חיים 68+ 140 208 בחסד חסד זה 72 אם זה ב זה 74 בחסד 74 א ועוד 208 >> 282 >> 282 אור החיים 280 הם שתי המילים 288 מחיים מתים ברחמים רבים ראשי תיבות גמתר הרוחים מחיי מתים ממ מ נכון זה 80 ברחמים זה ב זה 82 רבים זה 200 ועוד 82 28 אור החיים 280 עם שתי המילים 282 פל ופלה אומר האור החיים הקדוש דבר דבר שישי חמש דקות נסיים ואמר החסידים וזה לשונם אדם צריך לדעת אדם שהוא מתענה מטבע הדברים הוא נהיה קצר קצת נכון הוא לא רגוע מה לעשות אנחנו בני אדם אנחנו בני אדם אדם שהוא מתענה מפריע לו תראו בנהיגה מונעת מלמדים אותך שאפילו דברים באוטו מפריעים לך שמשה לא נקייה לכלוך באוטו אדם לא מדבר עייף עייף זה בכלל מסוכן אבל הנהיגה יכולה להיות אדם עצבני רעב רוצה הוא עייף לא ברמה שלו יכול לינוג הוא הוא עושה הוא לא נוהג כמו אדם רגוע אדם שהוא פרוש החבר שלו לא אמור לסבול את זה שהוא פרוש אומר חובת הלבבות אתה פרוש לחבר שלך תחייך הפרוש צהלתו בפניו תחייך כל הזמן לחבר שלך אבל דאגתו בליבו אתה דואג אם עשית יש לך נקיפות מצפון יש לך נרבן עשית טוב לא עשית טוב זה עם עצמך אבל החבר שלך תחייך מה השם החבר שלך אומר האור החיים הקדוש זה אומר לה משה רבנו בין פרן ובין טופל פרן תהיה לחבר שלך טופל תפלות תראה אם עשית טוב או לא טוב זה תשאיר את זה לעצמך תהיה בין לבין לחבר שלך תראה פנים טובות לעצמך תעשה חשבון נפש אומר הרב וזה לשונם הפרוש צעלתו בפניו ודאגתו בליבו והוא מה שהם רמז באומרו בין פרן ובין תופן כנגד צלתו בפניו אמר פרן לשון פאר הפך עיצבון שהוא פנים רעות נגד עיצבון הלב אמר ובן טופל שלא יהיה ליבו ערב עליו ויעצב ליבו מפחד שמה עבר את פי השם בלא ידיעה בגדולות ובקטנות או שמה מיעת בעבודה ממה שצריך אסון בשמיים טובעים אדם לפי מה שיכל לעשות ולא עשה זה מפחיד מאוד זה מה שכותב פורח חיים הקדוש א דיברתי על זה פעם באריכות לא הזמן. דבר שביעי שיהיה לו לב טהור ונקי כדרך שיתפלל דוד לב טהור ברע לי אלוהים ורוח נכון חדש בקרמי וירחיק ממנו שינאת הבריות והקנאה והתחרות והמסתמה באום אשר אמז באומרו ולבן שיהיה לו לב טהור שיתייחס לטהרה כינוי זה של לבן הרב בן איש חי מסביר ולבן אומר לא בן אותיות ולבן לא בן אומר בכל דור יש 36 צדיקים אז הם נקראים בנים אתם לשם אלוקיכם בכל דור יש 36 צדיקים אשרי כל חוכה לא הוא אומר זה רמז להם משה רבנו ולבן לא בן הרי כתוב בני אתה שאל כתוב שמה אני היום אליתיך של מנחלתך אומר האור החיים הקדוש דבר שמיני תלמוד תורה בקביעות כי יעקב אבינו דכתי ויושב אוהלים לא ללמוד עריי והוא אומרו וחצרות הם חצרות השם שהם בתי מדרשות אפילו הישיבה בהם מצווה כתוב אדם שרוצה לקצר נכנס אומר פסוק נכון לומד אדם קורא למישהו סליחה סוד קפנדרי שו קורא למישהו כתוב שיושב אומר פסוק ואם לא אומר למישהו פסוק לי פסוק ואם לא יושב שנאמר אשרושבתך אפילו ישיבה בהם מצווה שאדם ניצא בחצרות השם כבר טוב הרב פלא יועץ כותב במקום אחר על חצרות הוא אומר חצי צרות אומר זה חצרות אדם עושה בבית מדרש כבר פתר לעצמו חצי צרות צך בית מדרש שם בעיות כל הבעיות מתחילות בחוץ אין לך בן חורין >> אלא מי שעוסק בתורה דבר תשיעי אומר הרב שלא יהיה להות אחר דברים הנדמים לאהוב אעון עולם הזה שכל ההולך אחר תאוות ליבו בטלו מעבודת השם וצריך האדם להסתפק בהכרחי הלוואי היינו יכולים לחיות ככה מה שאתה צריך אתה קונה מה שלא לא מתחייב >> חיים אחרים זה מה שהוא אומר מה קורה אדם כל הזמן רץ על התשלומים שלו על העניינים שלו כי הוא לא חי לפי מה שיש לו אומר האור החיים הקדוש והוא מה שרמז באומרו ודי זהב שיאמר לזהב די או ירצה על זה הדרך שכל מה שיהיה לו יהיה בעיניו דבר מספיק כאילו יש לו כל זהב והוא על דרך אומרם איזה הוא עשיר >> השמח בחלקו ובזה יתה לבבו אם יעשה עושה את כל מה שאמרנו התשעה דברים בעבר הירדן במדבר בערבה מול סוף בן פרן ובין טופל ולבן וחצרות ודי זהב ובזה יצא לבבו לעבודה העליונה היא עבודת השם אלוהים חיים ברוך אדוני לעולם >> אמן ואמן רבי חנניה בן הקשיה אומר רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל ביקח ב להם תורה ומצוות >> [מוזיקה]