מעשיו הטובים של נח - אור החיים הקדוש פרשת נח - הרב ברק בן ניסן שליט"א - ירושלים - ר"ח ל תשרי תשפ"ז

בסיעתא דשמיא אנחנו בפרשת נח הפסוק אומר אלה תולדות נחנו איש צדיק תמים היה בדורותיו את האלוהים התהלך נח [כחכוח] וילד נוח שלושה בנים את שם את חם ואת יפת זה עד פה בשבילנו בשביל השיעור הזה הזה שואל רבנו אור החיים הקדוש אומרו אלה שיורה על פיסול זולתם כל מקום שכתוב אלה פסל את הראשונים [כחכוח] חזקוני פה גם כותב ככה כותב כל הדורות הראשונים כל יצר מחשבות ליבם היה רק רע כל היום נח שהתורה סופרת עכשיו מספרת את התולדות שלו תורה מתבטה במילה אלה האורח חיים הקדוש

שואל מה בא לפסול? בדרך כלל שאתה רוצה לשוות בין שתיים ולהגיד זה בסדר, זה פחות בסדר, זה צריך שישתם באותו רמה. אבל אם אחד פסול מעיקרו ואחד הוא צדיק, אוקיי? אפשר להתווכח על נוח, כי הראשי כותב, ישמר רבותינו דרשו אותו לשבח, שמי רבותינו דרשו אותו לגנאי.

בכל מקרה, כולם דרשו, תודה רבה. כולם כולם זה שבח גם אלה שאמרו לגנאי זה נעומד דורו של אברהם אבינו מול אברהם שאברהם כולו היה נתינה כולו היה חסד ואת הנפש אשר עשו בחרן שזה נח לא הצליח לעשות נח ככה רבותינו מביאים חזר בגלגול גם בגול של יוסף וגם בגלגול של משה רבנו לכן כתוב פה אלה תולדות נחנו נח איש צדיק תמים צדיק זה יוסף הצדיק, תמים זה משה רבנו. משה רבנו היה שלם. ויש מסבירים שתמים פירושו עניו.

משה רבנו היה עניו מכל אדם אשר על פני אדמה. ולכן כתוב פה בפסוק שלוש פעמים נח אלה [כחכוח] תולדות נח. נח צדיק. תמים היה בדורותיו את האלוהים לך נח.

זה כנגד השלושה. יש מדרש האור חיים מביא אותו בהמשך. קראנו אותו בראש רבה מדרש ארוך שמשה רבנו כל אחד ואחד אומר לו גדול ממך אז הוא אמר לנוח אתה לא הצלת את בני דורך כתוב א זה נקרא מנוח ומשה רבנו הוא בא לתקן את זה ככה מחנינה נ מחני אותיות מנוח הפסוק אומר שמה ואם עין מחני בספר אשר כתבת עין מחני זה אותיות מנוח אני ככה שם מסבירים בכל מקרה כשאתה לוקח את דור המבול כל מה שעשו תמלא הארץ חמס שזה אומר גם שיחו דמים גם

עבודה זרה גם גילוי עריות וגם גזל אז בכלל מה יש להשוות להגיד אלה לפסל את הראשונים זה ברור שיש הבדל בין נח לבין בני הדור [כחכוח] שלו זה מה שאומר האור החיים הקדוש אומרו אלה שיורה על פיסול זולתם. יש מקום לומר שנתכוון לפסול דורו אלא שלא היה צריך להודיע זה שכבר נפסלו ונחתמו למחות.

כבר סוף פרשה קודם הקדוש ברוך הוא התורה מספרת ניחמתי כי עשיתים. הקדוש ברוך הוא ראה שעצר מחשבות ליבו של האדם רקרה כל היום. כמו שהזכרנו קודם. אומר הורחים הקדוש אכן התבאר על דרך אומרם זל עיקר תולדותיהם של צדיקים מצוות ומעשים טובים.

עד כאן רש"י גם כותב את זה. רש"י כותב שתי פירושים. פירוש ראשון רש"י כותב אלה תולדות נוח נוח איש צדיק. היה צריך להגיד אלה תולדות נח שם חם ויפת.

הפסוק קודם כל מזכיר לך את השבחים של נח אז הראשי אומר הועיל והזכירו סיפר בשבחו הנה אמר זכר צדיק לברכה אבל הראשי כותב עוד פירוש למדך שעיקר תולדותיהם של צדיקים מצוות ומעשים טובים למה אמר העיקר היה אומר ללמדך שמצוות ומעשים טובים זה גם תולדות של הצדיק שאמראים לך העיקר שמע מינה שיש עוד תולדות והתולדות האלה הם הם תפלים. סוף פרשה קודם כתוב שלנוח נולדו שלושה ילדים. כתוב שמה שנולד לו שם חם ויפת. האמת היא שיפת הוא הגדול וחם הוא הקטן ושם שם הוא הקטן וחם הוא האמצעי.

אז שעשו את הסדר הקדימו את שם. רש"י כותב שמה בגלל שהוא יצא ממנו אברהם אבינו. אז הקדים אמרו שם הקדימו אותו ואז אמרו חם. לא הוזיזו את יפת עוד לא הוזיזו גם את חם כי חם זה היה לכאורה לפני שם זה האמצעי אחר כך אמרו ויפת חזרו כביכול לאח הגדון אז אם ככה יש לנוח עוד תולדות עוד ולדות אבל פה מספר לך הפסוק מה הדברים המועשים טובים של נח עוד מעט הורחים הקדוש יפרט את זה אז הוא אומר אלה פסל את הראשונים זאת אומרת לעומת הילדים

שלו לא אפילו זה מאוד מעניין הרי שם היה שם היה יצא ממנו אברהם אבינו שמביאים להסביר למה הקדימו את שם מביאים משהו על שם העתיד לא מביאים משהו על שם עכשיו לכאורה בזמן שהם הלכו לתיבה הם היו כולם צדיקים אז [כחכוח] יוצא שגם הם היו תולדות צדיקים עם כל וגם זה מצווה להביא ילדים לעולם עדיין עם כל זה כנראה יכול להיות שמצווה של פריה ורבייה עם כל גדלותה של מצווה ויש שיש שקולה כנגד כל המצוות ככה כתוב בספרי רבותינו ואם לא המצווה זאת אין קיום לעולם

לא טור בראה לשבת יצר הרע עדיין עדיין יש לאדם גם איזה הנאה טבעית מהמצווה הזאת כל אדם רוצה המשכיות בעולם אז זה כאילו אפילו הבהמות החיות יש להם כתוב בגמרא שמה במסכת יומ שרצו לבטל את היצר של עבודה זרה ביטלו אותו אחר כך שרצו לבטל את היצר של הריון היות הוא אמר להם בוא נרד אני אחלה את העולם אם תבטלו אותי כתוב שכבשו אותו שלושה ימים ושלושה לילות חיפשו בצה בת יומה לא מצאו ארוחים מוכיח מזה שלבהמה יש יצר הרע בפרשת בראשית למלאך אין יצר הרע

ויכול לטעות יכול לעשות טעויות כן אבל אין לו יצר הרע להוביל אותו לזה והבהמה והחיה והעופות יש להם את זה אור חיים הקדוש שמוכיח את זה מהגמרא הזאת.

אז עדיין שיש המשכיות לבן אדם זה משהו טבעי גם וגם אולי סתם יצר של ה של המצווה הזאת אבל במצוות השניות שעשה נוח שזה התורה סופרת אותם זה מצוות שהיו כנראה נקיות בלי שום אינטרס משהו שיש דבר כללי בעולם לכן [כחכוח] התורה מנתה את זה גם חוץ מזה שהתורה חזרה ומנתה את זה פה פסוק שני שקראנו עוד פעם התורה אמרה ויליולד נוח שלושה אני שת חטב החיים הקדוש עומד על זה למה התורה חזרה ואמרה את זה בכל מקרה מה זה העיקר תולדותיהם של צדיקים מצוות מעשים

טובים כלומר שהמצפות והמעשים טובים יותר מתולדות אחרות שלהם תולדות בשפה של המקרא זה לאו דווקא ולדות תולדות זה גם כתוב שמה כי לא תדע מה ילד יום מעורע נקרא לידה איזה חכם הרואה את הנולד לא הכוונה נולד שנולד ד ולד הכוונה רואה את המאורה שיכול לקרות גם האור חיים מפרש ככה אצל יעקב אבינו אלה תולדות יעקב יוסף אומר אי אפשר להגיד תולדות יעקב יוסף מה רק יוסף תולדות שלו לפני יוסף יש לו עוד הרבה ילדים בפשטות יש לו 10ה שבטים ואדינה דברי רבותינו שהייתה עם כל

שבט נולדה תהומה ונגיד עם יוסף מחלוקת אם נולדה או לא אתה מדבר על 20 ומשהו ילדים מה אתה אומר לי ילד תולדות יעקב יוסף אומר כמה פירושים אחד הפירושים המאורעות שיעברו על יעקב אבינו המעורר הכי גדול זה יוסף זאת אומרת אלה פסל את כל המאורעות עשו לבן דינה כל מה שקרה לו בחיים פסל אותם בערך הקושי שהיה לו עם המאורה הזה של יוסף אומר האור החיים הקדוש נגדקו לומר העיקר ולא הספיק להם לומר שגם מעשה טובים מתייחס להם שם תולדנות לדייק תיבת אלה פירוש אלה הם

העיקר לצדיקים ופסל בערכם הבנים המוזכרים בפרשה הקודמת נכתיב הילולד נוח שלושה בנים את שם את חם ואת יפה עוד התמהר על די חומרם ז"ל וזה לשונם נוח אומר למשה אני גדול ממך ומשה אומר לו אתה הצלת עצמך ולא היה בך כוח להציל את דורך עד כאן והוא אמרו כאן האור החיים הקדוש לומד אותו אותו קצת לגנאי, לא לומד אותו לשבוע. במפרשים כתוב מרן החידה עומד על זה בספרו פני דוד. מרבותינו שדרשו אותו לשבח, רש"י אומר, ישמע דרשים אותו לשבח. כל שכן.

אם היה בדור של צדיקים היה צדיק עוד יותר. [כחכוח] אל שדורשים אותו לגנאי, לא אומרים היא לא היה בדור של צדיקים, היה רשע. היא לא היה בדורו של אברהם לא היה נחשב לי כלום. דווקא מול אברהם אבינו ואומרים לא היה נחשב לי כלום כיוון שכל מטרתו של האדם אדם לעמל יולד לעמל ראשי תיבות ככה אמר חכם עבדי עליו השלום ללמוד על מנת ללמד כל המטרה שאדם מזכה את הרבים אדם כשלעצמו כשהוא עושה פעולות טובות זה מבחינת אם צדקת מה תיתן לו אם אתה עושה דברים טובים אתה צדיק אם צדקת מה אתה נותן לקדוש ברוך הוא שאדם מזכה את הרבים אז זה כבר כבר אה נמצא במחלף אחר ונח לכאורה לא חזקות את הרבים.

מי שעבר ליד האתר בנייה שלו, שאל אותו שאלות, נוח ענה לו. ועם כל זה לא מצינו שנח החזיר אפילו אחד בתשובה. לפחות לפי דברי רבותינו. רבותינו אמרו שאברהם אבינו לא התפלל על פחות מעשרה בסדום.

ממי למד? למד מנוח. כיוון שאצל נוח היו שמונה צדיקים. מי זה שמונה צדיקים?

נח ושלושת ילדיו, שלושת בניו ואשתו ושלושת כללותיונשים של שם חביפ. ה אברהם אבינו ראה שכשנח יש בו, יש שמה שמונה והוא לא התפלל, האורח חיים הקדוש מסביר למה הוא לא התפלל. אור החיים פרשה של סדום שמה שמסביר שאיך הגישה הייתה של הקדוש ברוך הוא לנוח ואיך הגישה הייתה של הקדוש ברוך הוא לאברהם אבינו או למשה רבנו כשהקדוש ברוך הוא בא לאברהם אבינו ואמר לאברהם אבינו המכסה אני והשם אמר המכסה אני מאברהם אשר אני עושה אברהם היו יהיה לגוי גדול וכולי ואז הקדוש ברוך הוא אומר אומר לו, "תשמע, ככה וככה, אבל שי סדום רעים וחטאים להשם מאוד." אומר לו אברהם אבינו, תשמע, אם מי יהיה 50? למה היו חמישה ערים?

אמר לו, לא מוכה בעבור ה-50. כלומר, עכשיו זה עוד נושא, יש מחלוקת רש"י ואור החיים הקדוש, איך מסבירים שם את הפסוקים? לפי רש"י, אם יהיה 50, אז 10ה מגינים על כל כך וכך. אז כל החמישה ערים ניצולים.

אם יהיו 45, זה הבקשה שלו השנייה, כלומר בכל כך יהיו תשעה אנשים ואתה הקדוש ברוך הוא תשלים להיות העשירי בכל כך וכך. עד פה רש"י והאורחים הקדוש אותו דבר לומדים אבל 140 כבר אורחים הקדוש ורשי חולקים. לדעת רש"י יש 40 ארבעה ערים ינצלו ועיר אחד הולכת ליבון. אין מה לעשות.

ואם יהיו 30, שתי ערים, שתי כרחים ילכו ליבון ושלושה התנצלו וכן הלאה. האור החיים הקדוש לא עומד ככה כי יש לו קושיה מהפסוקים. בפסוקים ב-30 ובעשרה אברהם אבינו אומר להקדוש ברוך הוא אם יהיו אלי חר הפך אלחר לאדוני והדבר בעשרה אמר לך פעם אבל ב-30 לא אמר אומר למה פה הוא מתנצל למה ב-40 וב-20 הוא לא מתנצל אבל ב10 וב-30 הוא מתנצל אומר האור החיים הקדוש מה מינה עד ה-40 כמו רש"י אבל ב-40 הוא אומר להקדוש ברוך הוא אתה תהיה במקום 10ה בכרח החמישי אז אתה

תציל את כל הכמישי טוב אבל אם יהיה 30 אז הוא אומר לו 30 כל 10ה יצילו את העיר שלהם אתה סגחתי איתך שאתה סוגר עיר אחד נכון אני אברהם אבינו לוקח עיר אחד עליי >> אז הוא אומר יוצא שהוא משווה את מידתו לקדוש קדוש ברוך הוא. אז הוא אומר עלי חר כך שיש 20 הוא לא משווה את מידתו כי הוא אומר לקדוש ברוך הוא יש 20 אז הם מצילים על עצמם אתה הקדוש ברוך הוא אמרנו שתיקח אחד אני אחד עכשיו אתה תיקח עליך שתיים אז כאילו

השם לוקח שתי כרחים עליו שתי כרחים מצילים את עצמם ואברהם אחד אז יוצא שאברהם לא משנה מידתו מול הקדוש ברוך הוא אבל שזה חוזר להיות בעשרה אז יש חמישה כרחים 10עשרה מצילים כרח מה נשאר 40 ארבעה שצריכים עזרה אתה הקדוש ברוך הוא שתיים אני אחד אבל עכשיו אני גם לוקח אחד אז עכשיו אני משווה את מידותיי אליך גם אני שתיים גם אתה שתיים לכן הוא מתנצל כך לומד שם האור החיים הקדוש אבל נחזור לנקודה שדיברנו האור החיים הקדוש אומר שהקדוש ברוך הוא בא לאברהם אבינו והתחיל

להגיד לו עוצמה 50 45 אומר אברהם אבינו אומר למה השם בא לדבר איתי אני לא גר בסדו האור חיים בסוף מסכם אומר יש מושג צדיק יסוד עולם אומר כמו רשבי אומר ואפשר שאם אברהם היה גר בסדום היה מציל את סדום לבד את כל הערים אבל טוב זה לא היה אז אברהם אומר למה הקדוש ברוך הוא בא מדבר איתי סימן שיש מקום להציל יש פתח למשע ומתן [כחכוח] בא הקדוש ברוך הוא למשה רבנו ראתה אני חלי והיא חרפי למה אתה בא לספר לי שמע מי שיש פה

איזה עזוב אותי מה זה עזוב אותי לא תפסתי אותך תעשה מה אתה רוצה ורבותינו אמרו אלמלא מקרא כתוב אי אפשר לאומרו כאילו תפס משה רבנו את הקדוש ברוך הוא אז הוא אומר משה רבנו מבין אם הקדוש ברוך הוא בא לדבר איתו על זה סימן שיש איזה אפשרות לעשות משהו בעניין אבל אצל נח זה לא היה ככה נוח הקדוש ברוך הוא לא אמר לו מה אתה אומר אני רוצה להביא מבון פסוקים אחר כך לא קראנו אותם כתוב ותשחט הארץ לפני אלוהים ותימלא ארץ חבס ויר אלוהים את

הארץ והנשחטה כי השחיט כל כל בשר את דרכו על הארץ ויאמר אלוהים לנח קץ כל בשר בא לפניי כי מלא הארץ חמס מפניהם והיני משחיטם את הארץ עשה לך תיבת עצה גופר הוא לא נותן לו צ'אנס לדבר הוא לא אומר לו מה אתה אומר אני רוצה לעשות הוא אומר לו אני משחיט אותם תעשה תיבה להתראות האור החיים הקדוש לוקח את המסר הזה והוא ככה אחד לומד שאדם צריך לדבר עם יצר הרע שלו.

כשאדם מתחיל לעשות דיונים עם היצר הרע, בסוף יצר הרע מפיל אותו. שלמה המלך אמר בני, הם יפתוך החטאים אל טובה. ר האורחים [כחכוח] הקדוש, למה אמר אל טובה? למה לא אמר אל תשמע?

אל תלך, אל תרצה, אל תעשה. שאתה אומר אל טובה. פירושו [כחכוח] אל תיכנס איתו בכלל לטיעונים. שאתה אומר אל תשמע, זה בסוף כאילו אל תבצע את מה שהוא רוצה ממך, אבל אתה יכול להיכנס איתו לדיבורים.

אבל האורחים הקדוש אומר ככה הלשון שלו בפרשת אחרימות, אל תיכנס עם פיתויך בטוען וניטען. יש לך פיטוי, אל תיכנס איתו לדיאלוג, תתחיל טענות ככה ככה. הוא אומר, כי הריחות החושב הגם לבחינת השולל תמשוך הנפש והרצון אליה. אם אדם הולך ליד איזה מקום, נגיד לא כשר, הוא מתחיל עכשיו להתלבט, מותר להיכנס, אסור להיכנס, לא אסור להיכנס.

הוא חושב אסור, בסוף הוא יכנס. יצר הרע ימצא לו פתרון איך זה מותר. אומר, "אל תחשוב בכלל מחשבה שלישית. אל תיכנס למהלך מול ה כשאדם נותנים לו סיבה, הוא נותן סיבה למשהו, תמיד יהיו חכמים גדולים ממנו, יפריחו לו את הסיבה.

התשובה צריכה להיות לא ובלי הסברים. כשמתחילים לתת הסברים זה מסתבך. פה הקדוש ברוך הוא בא לנח בלי בלי בלי צ'א"נס. להביא איזה הסבר או איזה לכן נוח לא ביקש ככה אורחים הקדוש מסביר חוץ מזה במאמר מוזגר כי הזכרתי את זה אברהם אבינו האורח חיים מסביר גם את זה שהקדוש ברוך הוא בא לדבר עם אברהם אבינו על סדום שאברהם קודם כל אברהם אבינו סדום זה רכוש שלו כי הוא שמה ניצח את את המלאכים שהוא נלחם איתם אבל חוץ מזה הקדוש ברוך הוא רוצה להגיד לו אל תחשוב

שאתה הצלת אנשים כל כך רעים וחטאים כי מתי שאתה הצלת אותם הם לא היו כזאת ברמה של רעים וחטאים זה רק עכשיו נהיה זה מעניין מאוד כי החיים הקדוש לומד דיברנו על זה פה באחד השיעורים שכשאדם גורם לחיים למישהו מסוים כל מה שהוא יעשה במשך חייו נזכף לזכותו של אותו אדם הוא כותב את זה על עניין תפילה אבל אותו דבר כל מה מקיים נפש אחת מישראל כאילו כי עולם הלאה בפרשת במדבר כתוב אלה תולדות משה ואהרון כתוב אלעזר ויתמר רש"י במקום שואל אומר מה אלעזר ויתמר

בניו של משה רבנו אומר מתוך שלימד אותם תורה מעלה עליו הכתום כאילו ילד אותם האור החיים הקדוש אומר פירוש אחר אומר הם היו צריכים למות בא משה רבנו ותפילה שלו הועילה למחצה כלומר שנדב ואביהו נפטרו התפילה שמשה רבנו לכאורה לא לא עזרה שמה אבל עזרה שלעזר והתאמר נשארו אז הם היו אמורים להיפטר התפילה שלא עשתה שהם נשארו כל מה שהם עושים בחיי חיותם שייך נזכף לזכותו של משה רבנו אז כנראה אותו רעיון גם פה כאילו שאתה עוזר לסדום שאברהם אבינו הציל אותם אז יש לאברהם בלב

איזה משהו אמר לו השם לא לא זה עכשיו קרה שאתה הצלת אותם הם היו בסדר גמור אז אין לך מה לחשוש מזה כך מביא שם אני חושב כך כותב שם אור החיים הקדוש הזה שהציל את המטוס יש לו ריש >> כל המציל נפש אחת מישראל כאילו קיים העולם מלא ולא משנה מי ומה איפה ומתי אומר האור החיים הקדוש והוא אמרו אין לתולדות נחנו לבד ושלל זולתו כי לא היה בו תועלת לבני דורו ולא הועילו זכויותיו אלא לא לעצמו ישנם שמסבירים וכך נראה פשטות את הפסוקים שנח

גם את עצמו לא יכל להציל.

הפסוק אומר ונח מצחן בעיני השם. כלומר הקדוש ברוך הוא הציל אותו רק בגלל שהוא מצאחן בעיניו. מציאות חן זה לא אמת. מציאות חן זה אומר ש יש איזה דבר שהוא לא מובן במילים שכתוב אומרים שקר החן >> בל היופי.

על היופי אומרים אבל כי יש בו משהו יש הגדרות ליופי אז אומרים עזוב אל תתייחס אבל על החן אומרים שקר זה כלום הוא מוצחת בעיניך והוא לא מוצח את בעיניך היופי זה יש דברים ברורים יותר >> גם בעיני השם >> רבותינו אומרים האור החיים הקדוש לומד בסוף פרשת תולדות הוא כותב בסוף פרשת נחסוף פרשת בראשית סליחה וגם בפרשת פרשת החרמות שישנם מצוות שכשאדם עושה אותם יש להם סגולה למציאת חן ונוח אה כן ח כותב בסוף הפרשה שעברה הוא כותב הוא לא כותב איזה מצוות הוא כותב

מפורש פרוסת החרמות וגם פה הנה ונוח מצחן בעיני השם פירוש לא לצד מעשיו סורה שח הקדוש כותב כי בבחינת החזרה שחזר השם מבריאת האדם לא יצילנו אותו צדיק. הרי בזמן מקשים על זה עוד קושיות כי [נחירות בוז] לפי זה יוצא שהיו עוד אנשים צדיקים יכול להיות ש אנשים צדיקים כמו נח ואני אמרתי לכם מקודם שהוא לא התפלל פחות מעשרה כי לא היו צדיקים ומסבירים על זה הרב חידה בפני דוד מעריך בזה הרבה אבל אומר האור החיים הקדוש ולזה הוא צריך לומר מצא חן ולא מחאור בגלל

המציאת חן ואין מזה הוכחה לומר כי לא היה צדיק כי גם שהיה צדיק לא תצילנו צדקתו אלא בחינת החן שהשיג מאמצעות בחינת המצוות. כי יש לך לדעת כי יש מצווה שתועלתה היא להמשיך חן על האדם. או בבחינת שלוש או ארבע מצוות ידועות.

ישנם שמסבירים פה שצריך לעשות שלושה ארבעה ביחד לא אחת. פשטות דברי אור החיים הקדוש אפילו אחת. >> מה זה? >> לעשות את שלושתם ואז יהיה לבן אדם את המציאת חן.

והשם לא הודיע תועליות המצוות שאדם לא ירוץ לתועליות שהוא צריך יעזוב את המצוות השניות לטעם שאמרו ז"ל שירוצו כל העולם לתועליות וזה נח זכה ומצא חן גם שמו יגיד כן נוח חן נוח זה אותיות חן אומר האור החיים הקדוש עם כל זה שלנוח היה זכויות והיה לו את המעשים טובים שלו זה לא הורעיין לו גם הילדים שלו אגב נח התעצל בפריה ורבייה כך כתוב והוא רצה שהבן הגדול שלו לא יהיה פחות מגיל 100 בזמן המבול. [כחכוח] למה? כי הנער בין 100 יחשב. ככה היה פעם.

כי עד גיל 20 הקדוש ברוך הוא לא שופט אדם. ביחסים של השנים שחיו אז למה שחיים היום שזה עד 20 זה עד 100. לכן כתוב שמה שהוא היה בן 100 שנה שנתיים אחר המבול. ככה הפסוק אומר.

הוא רצה אבל זה לא עזר לו עוד ילד. זה לא בגלל זה הם ניצלו כי עוד ילדים קטנים היו. עוד אנשים בני 90 היו שמה שהם נחשבים פחות מגיל 100 אלא רק בגלל המציאת חן שלו אז הקדוש ברוך הוא שמר גם אותם שאתה מי שמוצא חן בעיניך אז אתה דואג גם לילדים שלו כי מה המציאת חן שלו שאתה דואג כן למי שמסביב אליו אומר האורח חיים הקדוש ובזה מתיישב כפל נח אלה תולדות נח >> שהוא היה נוח כלומר נוח לעצמו גם אומרו בדורותיו לומר שלא הועיל

כלום להטיב לדורותיו לחזירם למותיו כי אם הוא לבדו ובניו הם ענף ממנו אומר חמוד זה לא נקרא שהוא עזר להם שהם ענף ממנו ושמו נכללים הם חלק מהשם שלו אז הם נכללים בכלל במילה תולדות נחמור החיים הקדוש עוד ירצה להגדיל שבח נוח כאן אור החיים לוקח אותו ב בשבח כי יחיד הוא בשבח זה ממה שלפניו כי הגם שקדמו צדיקים היו לומדים מוסר השכל מבני הדור הצדיקים, מה שאין כן נוח שכל דורותיו הגם שהיו רשעים היה צדיק. וכדנג את פרט זה אמר אלה לשלול מה שלפניו שאינם

בעירו.

יש בפרשת ראה כתוב אל אברהם, אל יצחק ואל יעקב ואל שדי ושמי השם ונודעתי להם שם מסביר אורחיים הקדוש למה התורה כתבה בין אבא לאבא את המילה אל למה היא חילקה למה לא אמרה וירה אל האבות הקדושים או ויראה אל אברהם יצחק ויעקב למה וירה אל אברהם אל יצחק ואל יעקב פה פעמים בתורה גם כתוב אותם ברצף גם שם צריך להבין אבל פה מסביר אור החיים הקדוש לכל אחד מהאבות הייתה מעלה שלא הייתה אצל אבא השני אצל אברהם אבינו הייתה מעלה שהוא הכיר את הקדוש ברוך

הוא מעצמותו לבד מכוחו לא היה לו אבא שילמד אותו אבא שלו היה אבי אבות עובדי עבודה זרה אבא שלו היה היה לו מפר לייצור עבודה זרה ואברהם אבינו כנגד כל הסיכויים וכנגד כל הדור. רבנו הרמב"ם בפרק א' מלכות עבודה זרה כותב שאברהם אבינו גם כן הוא בעצמו עבד עבודה זרה. הוא כותב שאברהם נולד לדור שכולו עובד עבודה זרה וגם הוא עמהם. כך לשון הרמבם.

הרמבם לומד שאברהם אבינו הכיר את בורו בגיל 40. הגמרא אומרת בן דרים לב הכיר את בורו בגיל שלוש. הגמרא מביאה פסוק עקב אשר שמע אברהם בקולי וישמור משמרתי מצוותיי חוקותיי ותורותיי אברהם אבינו חי 175 שנה אם הוא הכיר את בורו אם התורה אומרת עקב עקב זה 172 תוריד מ-175 172 קיבלת שלוש ככה הגמרא מוכיחה שבגיל שלוש הכיר אתמור האורחיים הקדוש בפרשת וירא זה מעניין כותב שאברהם מכיר את בור בגיל חמש כך כותב אור החיים לא מביא מקום ור לא כלום. ישנם כאלה שכותבים שהכיר את בור בגיל 48.

ישנם שמפרשים שטוענים שהוא הכיר את בור בגיל שלוש. זאת אומרת, כל ה כל הנוסחות אמת, אלא זה היה צמתים בהכרתו בהקדוש ברוך הוא. גם אדם שלומד במשך חייו, לומד ניסיון חיים או דברים, פתאום יש לו צמטים שהוא מרגיש ממש גם אברהם אבינו גיל שלוש זה היה איזה איזה נקודת מפנה וגיל חמש וגיל 40, אבל כך כותב הרמב"ם, יוצא שאברהם אבינו היה נגד כל באמת כתוב אברהם העברי, כולם בצד אחד והוא בצד השני. נתנו לו שבח מיוחד אל אברהם.

זה משהו שאין אותו אצל שאר האבות. יצחק אבינו קיבל הכל על מגע של כסף. מבחינת האמונה קיבל את זה מאבא שלו. אדם צריך לדעת, הבן איש חי כותב ככה בספרו בן איש חי דרשות כותב אדם צריך לדעת מה מגיע לא יקבל.

זה אמונה. אם אתם זוכרים דיברנו פעם בפרשת כי תבוא ובאו עליך כל הברכות האלה וישיגוך הבן איש חי מביא שמה כמה סיפורים שאין אדם נוגע במוכן לחברו פה הבן איש חי כותב זה בעוד יוסף חי אבל זה בן איש חי דרשות הוא כותב שהיה אחד שהיה הולך כל לילה לפנות בוקר לישיבה ללמוד יום אחד היה ימי הקיץ הוא עבר ליד בית של איזה אישה שכולם יודעים שהיא אישה מאוד מאוד עשירה והיה לו יצא הרע להיכנס אליה הבית לגנוב יש שמה עושר דברי יודעים שהיא עשירה גדולה

הוא נכנס והוא ראה אותה בחדר עם המשרטת שלה ישנות והוא רואה את התיבה של הגליות עבדים טובות אני יודע מה לידם פתח פרץ את התיבה זה נהיה רע שיתעוררו אבל נשים פעדות להגיד לעשות רעש לצעוק אולי זה לסטי מזויין יבוא עכשיו יהרוג אותם פסוק אומר במחתרת אם מצא הגנב והכו מת אין לו דמים למה בא להורגך יש גם להורגו הם פחדו עשו עצמם כאילו הם רדומות הוא לקח את הכסף בא לצאת מהבית אמר איפה כל האמונה שלי איפה כל היראת שמיים שלי מה שמגיע לי מגיע

מה אני צריך לגנוב? החזיר את זה. הם לא יודעות מה נכנס, יצא, מה עשה, מה לקח לא קמו לראות בבוקר שקמו אור יום, רואה עשירה לא נגעו בתיבה.

נכון היה פה גנב בלילה, פרה, צנגה, זה רואה לא לקח שום דבר. אמרה טוב, מעת השם הייתה זאת, אבל עכשיו אני צריכה להתחתן. למה? אם אני אשאר ככה יכול לקרוא מכר יותר קרוע יבוא מישהו ח יכול גם להרוג אותי בשביל לקחת את הכסף הלכה לישיבה הסמוכה לראש הישיבה להגיד לו שהיא רוצה להתחתן שיביא לה חתן את מייציע עלה את זה שאתמול רצה לגנו והתחתנו כך מביא הבן איש חי אומר אתה רואה בשמך יקראו במקומך יושיבו או משלך יתנו לך ואין אדם נוגע במוכן לחברו כי אם

לא נמע הוא היה גונב היה מקבל זה באיסור היה חיקה התאפק היה יראה שמיים יראת שמיים שלא עבדה האורח חיים הקדוש כותב דבר מעניין הוא כותב שבכל עבירה זה האור החיים שהזכרתי קודם אל תיכנס עם פיתויך בטוען וניטען זה אורחיים שמה אורחיים מאוד ארוך פרשת אחר מות פרק יח פסוק ב [כחכוח] כמעשה ארץ מצרים אשר השבתם בה מעשה ארץ כנען אשר אני מביא אתכם שמה לא תעשו חוקותיהם לא תלכו.

מסביר שם הרוחים הקדוש שכל עבירה [כחכוח] שאדם רוצה לעשות אותה, הוא יכול להגיע כבר לעבירה. הוא יכול לגוע בעבירה, הוא יכול ללכת אחורה. הנה כמו הסיפור פה, כבר הכסף היה ביד שלו, יש כוח ביד הבן אדם לשחרר את זה ממנו ולצאת. אומר חוץ מעניין של עריות שמה אדם >> הקדוש ברוך הוא נתן לבן אדם שתי מעצורים לא תטורו אחרי לבבכם אחרי עיניכם מסביר שם אורחים הקדוש אם אחד מהם נפלת אין אין מצב לחזור אחורה הוא אומר זולת התורה יש כוח ביד התורה והמקום עצמו זה מה

שהוא רוצה להסביר שמה כמעשה ארץ מצרים אשר השבתם מעשה ארץ כנען אשר אני מביא אתכם שמה המקום עצמו יכול לגרום לאדם לעשות עבירות ומקום עצמו יכול לגרום לאדם לעשות מצוות יכול להיות שאדם צדיק גדול יהיה במקום שבמקום הזה היה אדם שעשה עבירות אותו צדיק יהיה באותו מקום פתאום יהיה לו עירורי עבירה יכול לבוא לו אומר וגם הפוך אדם שהוא רשע יכול להיות במקום שצדיק היה והצדיק התפלל שם ועשה פעולות.

המקום סופג, המקום קולט. גם כשיבוא אדם רשע יכול להיות לו עירורי מצווה. יש כוח ביד המיקום של הבן אדם נמצא. נחזור לעניין שלנו.

אומר האורחים הקנוס, לנח היה ממי ללמוד. כמו שהזכרתי את אברהם אבינו. שמה אורחיים מסיים שיצחק שם את הראש שלו על המזבח. או שלא מצאנו אצל שום אבא מהאבות.

גם לאברהם אבינו בניסיונות שהתורה סופרת אותו להם סופרת אותם אין לטינת ראשוה כבשן האש של אור כסדים זה לא כתוב מפורש בתורה זה רבותינו אמרו נכון דבריהם אמת מבחינת מה שכתוב בתורה אצל יצחק זה מפורש עקד אותו לקח אותו אלוהים יראה עשה לעולם בני ויעקב אבינו זכה שכל בניו לימודי השם. לא היה לו אחד כמו ישמעאל כמו אצל אברהם ולא היה לו אחד כמו עשו שהיה אצל יצחק. לכן [כחכוח] התורה הפרידה. מי באופן כללי שהתורה מבטה שמות זה אומר לשון חיבה בפרט הם השמות כפולים.

פה כתוב אלה תולדות נחנו השתנה. מקשים המפרשים לא זוכר מי אומר את זה ראיתי בח מפרשים אומר אבל כתוב גם אצל תור אצל טרח אלה תולדות טרח כתוב טרח בסוף פרשת נוח כתוב משמה נחור מאברהם קרא לכם את הלשון של הפסוק ואין לתולדות טרח טרח הוליד את אברהם את נחור ואת הרן והרן הוליד את לוט אז גם פה כתוב טרח פעמיים אז רבותינו אומרים שטרח עשה תשובה ולכן באמת כפלו אותו אני חושב שיצחק לא כפלו אותו כי שכופלים זה כביכול כך כתוב בספרי קבלה מדברים גם

לגוף שנמצא בעולם הזה וגם לחלק שנמצא בעולם העליון [כחכוח] אז אומרים פעמיים אברהם אברהם בעקידת יצחק משה משה אבל אצל יצחק עלה תמימה כן היה למעלה אז קוראים רק פעם אחת לא קוראים פעמיים בכל מקרה כל אחד ואחד מהם היה לו את המעלה שלו שאתה קורא בשם של מישהו שאתה אוהב אותו גם אומרים שמבחינה פסיכולוגית זה עובד על הבן אדם שממול. תראו, מי שלא אוהב מישהו קשה לו להזכיר את השם שלו בפה שלו. קראנו בשבת בהפטרה מחר חודש.

מה כתוב שמה? אמר לו היה ראש חודש יומיים כמו עכשיו. אמר לו שאול שאל את הבן שלו יונתן ביום הראשון לא שאל אותו אמר אולי מקרה בלתי טהור זה לו עבר וביום השני אמר לו תגיד איפה בן ישי הוא לא אומר איפה דוד הוא לא יכול להזכיר את השם דוד על הלשון שלו אחר כך שאומר לו נשאול נשאל דוד מעמד יונתן אוהב אותו אז יונתן עונה לו בשפה שלו אומר לו דוד אז הוא אומר לו כי ידעתי כי בוחר אתה לבן יש לבושתך ולבושת ערבת אמך

בן אהבת המרדות אומר לו מילים קשות הוא לא אומר שם של דוד המלך כשאדם לא אוהב מישהו קשה לו להוציא את השם שלו מה כתוב שמה רבותינו אמרו א הנה בעל החלומות על הזה בא לכו ונהרגהו לא כתוב הנה יוסף בא הם לא יכולים להזכיר השם שלו ולא יכלו דברו לשלום כלום לא יכלו להזכיר את השם שלו בשום מצב שאדם לא אוהב מישהו ואדרבה הפוך ברגע שאתה מזכיר שם של מישהו זה מעורי רחמים האור החיים הקדוש כותב בפרשת ויחי בא יוסף עם שתי ילדיו לאביו יעקב

אבא שלו אומר לו מי אלה אומר לו בניים שנתן לי אלוהים בזה ויאמר כחמנה אליי ואברכם אומר למה שאל אותו מי אלה מה לא יודע מי אלה רבותינו אמרו מי אלה שיצאו ממנו וזה הר כתובה הראשי כותב פשטות הדברים כתוב שאפרים היה לומד אצלו גד כתוב ואמרו לי יוסף הנה אביך חולה מי אמר לו אפרים ככה מנדה אמר אחד היה קרוב איתו מה לא מזהה את אפרים ומנשה בטח גם היה על הציר א [כחכוח] היה על הערוץ הזה היה בא מוציא מביא בביתו של יוסף צריך

דברים אצל סבא בבית מי היה דואג נסתם מן השם לא ידע מי אלה אומר האור החיים הקדוש יוסף היה הבן האהוב אצל אצל אצל יעקב אבינו וכשהוא יגיד לו אלה הילדים שלי זה יעורר רחמים יותר גדולים אצל יעקב לפני שהוא יברך אותם אז הוא מחכה לשמוע מיוסף שיוסף אומר לו תגיד לי מי אלה אז הוא שואל אותו מי אלה רוצה שהברכה תהיה מעומק הלב אחר כך אמר להם משמחה אלוהים כאפרים לכם משה ומזה פסוק אומר הבן יכיר לי אפרים עם ילד שעשועים. הבן יכיר לי אפרים.

אומרים שמו של אפרים. כמו זה הולך על עם ישראל כולו בכללותו. אבל מה אומרים אפרים כמו שיעקב אבינו פירט את השמות שלהם. יכל להגיד שמחם אלוקים א אך כתוב שמה בפסוק א האלוקים הרואה אותי לברך את הנערים יכל בלי השם שלהם.

למה אומר את השם שלהם? ובכברך ישראל אומר גם בהמשך שבכו את הילדים של כל אדם מברך את הילדים שלו אומרים בשמות שמחה אלוקים כאפרים וכנשם אומר למה הבן יכיר לאפרים עם ילד שעשוים כי מיד דבר ריבו זכור הזכרנו עוד שאומרים את השם שלו אז אני זוכר אותו עוד יותר לטובה על כן אמו מעיי לא רחם רחמנו ום השם יש הורחים הקדוש על הפסוק הזה שמסביר אומר אומר בדרך כלל אדם אוהב להיות במחיצת אנשים נקיים לא אנשים מלוכלכים אליהו הנביק אורחיים מביא פרשת צו הלך יום אחד

עם אחד התנאים ושהגיעו ליד נבלה אז האותו צדיק חכם שהלך עם אלוה הנביא סתם את האף שלו אבל שהלכו ו אליהו הנביא לא סתם שהלכו ליד אדם רשע שעושה עבירות אליהו סתם ההוא לא סתם אז הוא אמר לו תגיד מה אתה עושה אמר לו אליהו הנביא אתה לא מריח את הרע הרע שיוצא מהעבירות שלו ובאמת רבותינו אמרו שאלישע בן אבויה לא יכלו להכניס אותו לגן עדן בגלל העבירות שלו כך אומרת הגמרא בחגיגה לשים אותו בגיהנם לא יכלו כי האש של התורה שלו חזקה מהאיש של גיהנם

אז אתה לא מעניש אותו ולשים אותו בגן עדן אי אפשר יש לו ריח רע וירח את בגדיו אמרו את ריח בוגדיו אמרו את זה על יוסי משיטא כשאדם נמצא בחברה מסוימת באמת אז זה רוחני אמרתי אבל גם באופן טבעי אדם מחפש להיות מקומות שיש ריח טוב אבל אצל ילד קטן זה לא ככה ילד קטן גם שהוא מלוכלך גם שיש לו ריח לא טוב מתעלפים עליו מרימים אותו מחייכים איתו צוחקים איתו נהנים שוב להתלכלך אומר האור החיים הקדוש הקדוש ברוך הוא אומר אני הבן יכיר ליפרים עם

ילד שעשורים אני אוהב אכם כמו ילדים כמו ילד אפילו מלוכלך משתעשעים בו ככה אני משתעשע איתכם כתוב כי רחץ השם צועד בנו ציון הקדוש ברוך הוא מתנהג איתנו כי אנחנו ילדים אז גם בלכלוך איך כתוב שמה פרשות בחוקותיי והתלכתי בתוככם ותילחם לאלוקים ולא תיגעל נפשי אתכם אפילו נמצא איתנו במקומות הלא טובים הקדוש ברוך הוא לא נגעל מעם ישראל זה כמו ילד שלא נגעלים ממנו נחזור למה שדיברנו אומר האור החיים הקדוש נוח היה לו שבח שנוח התמודד לבד, לא היה לו ממי ללמוד. מאוד מעניין שהיה לו

את מתושלח. אבל מתושלח, גם האור החיים מאיר את זה בהמשך.

האורח חיים כותב, צדיק היה בדורותיו. לא כתוב בדורו. מה זה בדורותיו? אז הוא מסביר שם האור החיים הקדוש שהאדם מכיר את הדור שלו.

טוב, זה הגיוני. ואדם מכיר את דור אביו ואת דור בנו. כלומר, אדם מכיר שלושה דורות, את הסבא כבר זה דור אחר, את הנכן זה כבר דור אחר. נח מתושלח זה סבא, מתושלח זה לא אביו.

לכן כנראה שזה מרחק ארוח אחר כך מאיר את זה, אבל באופן כללי לא היה לו במי ללמוד. ולכן יש מעלה לנוח שהתורה סופרת אותו אל תולדות נח, נוח איש צדיק. זה בא להגיד את השבח של נח. לא דילקתי לכם נכון לאר >> עוד התבאר כל הכתוב לא אני עם ספר אחר של אור החיים עוד התבאר כל הכתוב על זה הדרך פירוש אלה סדר תולדותיו מה שוליד מהטובות באמצעותו זה כמו שהזכרנו מקודם שתולדות פירושו מאורעות, מעשים טובים של נח.

האור החיים לומד ככה, אלה תולדות נח א' נח ב' איש, דבר שלישי צדיק, דבר רביעי א תמים תמים היה בדורותיו ודבר חמישי את האלוקים תלך נוח. אומר האורחים הקדוש עוד התבאר כל הכתוב על זה הדרך אלה תולדות נוח פירוש אלה סדר תולדותיו מה שהוליד מהטובות באמצעותו א' נוח ועל דרך אומרם זל בבראשית רבה וזה לשונם בשעה שברא הקדוש ברוך הוא האדם השליטו על הכל פרה הייתה נשבעת לחורש התלם ומרדו בו כיוון שבנוח התחילו עוד פעם לחזור להישמע להוראות של מה שאלה שמפעילים אותם אותם מכוונים אותם לשם. רשלקיש אמר קודם נוח היו המים עלים ומציפין אותם מקבריהם. כיוון שבא נוח נינוחו.

עד כאן זהו שמונה בסדר תולדותיו באומרו פעם שנייה נח. כלומר ממש נוחות היה בזכות נוח. עד שבנוח היה עולה מים מציף אותם מהקברים שלהם. אז אין נוחות.

זאת אומרת נוח פירושו כמשמעו כפשוטו. אלה תולדות נח דבר ראשון שנהיה נח >> זה עוד דבר אורחן לא מביא את זה אבל זה כתוב במדרש זה ינחמנו ממעשנו מעיצבון ידינו כשאדם שמח הפרצוף שלו פתוח אדם עצוב הפרצוף שלו חתום יש טפח שהוא סוחק ויש טפח שהוא עצב יש אמה שהיא בת חמישה טפחים בת שישה תפחים יש מסבירים שזה ההבדל. טפח סוחק זה שהצבעות פתוחות. טפח עצב ש הזה קמוץ.

כתוב זה ינחמנו ממעשנו ומעיצבון ידינו. היד הייתה עצובה. עד שנוח בא האצבעות היו ככה. שנוח בא נפתחו האצבעות.

זה עיצבון ידינו. ככה מביאים רבותינו במדרש. אומר הורחים הקדוש. דבר שני איש.

פירוש היותו איש אדמה והוא על דרך אומרם זל ובו בעיצבון ידינו עד שלא בנוח לא היה להם כלי מחרשה והוא הכין להם כלי מחרשה עד כאן והוא שרמז בתיבת איש המילה איש זה לשון חשיבות לא תמיד פה זה ליד השם שלו אז זה כן כמו שכותב אור החיים פרשת יתרו בן עזרא כותב בפרשה הזאת בהמשך כתוב ויחל נוח איש האדמה הייתה [כחכוח] קרם אומר איש האדמה זה איש חשוב אומר זה כמו הגרונום זה איש שמתמקצע ב >> לא רק בצמחים באדמה עצמה כלומר הוא יודע איפה

לטוע כל דבר יש גמרא במסכת שבת רש"י מביא אותה בסוף פרשת וישלח כתוב בסוף פרשת וישלח אלה בני אחורי יושבי הארץ אז כן אומר רש"י בשם התלמוד שהיו יודעים ליישב את הארץ הנה כתוב פה ככה איפה זה אה אלה [כחכוח] בני שעיר אחורי יושבי הארץ אומר רש"י שבת פאי דרשו רבותינו שהיו ביקיים בישובה של ארץ מלא כני זה לזתים מלא כני זה לגפנים שהיו טועמין עפר ויודעין איזו נטיעה ראויה לו היו מקצוע רציני לדעת איפה במקסימום אתה שם כל דבר ודבר יש אור החיים בפרשת א

אני חושב א או באר או בחוקותיי לא צריך תח לפי שנייה אורחיים כותב שמה כתוב ונתנה הארץ פריה תודה רבה חזק וברוך אומר מה זה ונתנה הארץ פריה אומר שהאדמה תביא את המקסימום שהיא יכולה להוציא לא כתוב כתוב ונתנה הארץ פירות הנה זה פרשת בהר ונתנה הארץ פריה ואכלתם לסובע וישבתם לבטח עליה פירוש פרי קצוף בכוחה לעשות נתנה הארץ פריה את המקסימום שלה שהגם שנראה פרי הארץ איך יש לך אה אפשרות להגיד מה יותר טוב שאתה מכיר את השדה הזאת זאת ואכלת ממנה כבר ארבע שנים

א מנגו אתמע הבציר של השנה השנייה היה יותר טוב מהשנה הראשונה ומשתי השנים האלה בוא נראה מה יהיה בשנה החמישי כי יש לך אפשרות כי טעמת את זה טעמת את זה אף פעם אדם לא יודע כמה המקסימום של האדמה שיכולה להוציא זה רק הקדוש ברוך הוא יודע אומר האור החיים הקדוש שהגם שנראה פרי הארץ לא נשאר כי זהו כוח הארץ ולא יותר שהלא תמצא שגער החכם בארץ ועצרה כוחה ולא נתנה פירות אחר כך כסדר הראשון והרואה פירותיה אחר גערתו לא קודם יחשוב כי הוא זה כוחה

שמה בגמרא מסופר שהיה חכם אחד שהלך לעשות ביקור הרב ראשי הולך לעיר לוקחים אותבית מדרש הזה זה לוקחים אותו לכרם הזה לקחו אותו בדרך ו הוא ראה את הגפנים שלהם זה נראה כמו צמר. אז הוא ראה את זה מרחוק. הוא אמר להם, יש לכם כבסים בין הקרמים. אמרו לו, זה לא כבשים.

חכם זה זה יש קולות של הענבים. תבוא תראה. בא השתגע כזה פירות גדולים כזה שקול גדול. שנה אחר כך בא חכם אחר, גם עשו לו סיור והסתכל, אמר, יש לכם עיזים בין הקפנים?

אמרו לו, תשתוק. אמרו לו, שנה שעברה היה כבסים, היה יותר גדול. היה פה מישהו, עשה עלינו עין הרע. אל תדבר אדם.

עכשיו, אם מישהו היה בא רק בשנה השנייה כמו אותו חכם, מה הוא חושב? זה המקסימום. הוא לא היה שנה קודם לדעת שיש יותר אפשרות להוציא בגודל, בטעם, לא יודע, בעוד דברים. אומר אור החיים פה הקדוש ברוך הוא מברך אותנו בפרשת בא שמה על שמיטה ונתנה הארץ פריה את המקסימום שלה אומר האור החיים הקדוש נח מבחינת האיש האדמה הוא ידע איפה איך להתנהג עם האדמה זה מעלה גדולה האורח חיים הקדוש לומד פה לא רק מצד זה אלא גם מצד מעיצבון ידינו מבחינת מה שאמרתי הרבבתי לכם מבן עזרא שאומר ככה האורח חיים פה לומד מבחינת כלי מחרשה עשה להם כלים שיהיה להם יותר נוח מאשר לחפור עם הידיים שלהם.

דבר שלישי כותב האור החיים הקדוש צדיק רמז כי הוא יסוד העולם על דרך חומרו וצדיק יסוד עולם [כחכוח] שאילו לא היה הוא לא היה העולם במציאות והיה הכל היה במבול ובוא יסד השם עולמו אנחנו אומרים שבע מצוות בני נחמנם שישה זה עוד מזמן אדם הראשון עבר מן החי רק מזמן נח כי עד נח היה אסור לאכול בכלל בשר צר אז רק אצל נוח הגיע הנושא של עבר מן החי האור החיים הקדוש מסביר בפרשה שלנו למה התירו מזמן נוח כותב שלושה פירושים אחד מהם כי באמת נוח

טיפל ב טיפל בבהמות טיפל בחיות אז נקראו על שמו של נח אבל לענייננו העולם בסוף חרב ומי שנשאר בעולם שממנו אנחנו הגענו כולנו זה נחזו איזה בחינה של יסוד של העולם עולם לפי מה שאמרתי קודם יכול להיות שגם כוונת האורחים הקדוש היא יסוד ממש כי אמרתי לכם שזה דומה גם כן ל יוסף הרי כתוב שיוסף הוא גם נקרא צדיק ופה גם כתוב צדיק אמרתי לכם משה רבנו זה ענווה וגם פה כתוב תמים תמים זה פירושו אדם שהוא ענוב אז יכול להיות שזה גם בחינת שמירת היסוד

רבי יעקב אבו חצר כותב באחד מספריו ש נח פנחס מה עשה? פנחס כנה קינת השם שהוא לקח ויתקור את האישה את האיש את האישה אל קובתה והנה הלך הרג אותם את כוסבי בצור ואת א זברי בן זלום אז הוא אומר הוא עשה מעשה של קנאות בנושא של עריות הוא אומר מי היה קנאי באריות נח ויוסף אומר קח את המילה נח ואת המילה יוסף יוסף כתוב יוסף לי השם בן אחר זה בלי ו' הוא אומר נוח יוסף אותיות פנחס ובתורה יש מקום שכתוב פנחס עם יך הפנחס

כתוב בלי י זה יוצא בדיוק הוא אומר כי זה אותו אותו נושא אותו עניין שהם היו קשורים בו רבי יעקב אבו חצר כותב במקום אחר שאצל יוסף ראינו ניסיון בחוש עם אשת פוטיפר אומר אצל נוח לא ראינו אבל הוא אומר אין לך ניסיון יותר גדול שכל הדור שטוף בזה ובתוך זה ויש לך אחד שהוא הוא לא נמצא בסיפור הזה. אז גם מהם רואים שצדיק יסוד עולם פירושו היסוד. יכול להיות שגם אור החיים קיבל את זה על פשטות הדברים שהכוונה שהוא יסוד של העולם שממנו הוא שט

העולם.

דבר רביעי כותב האור החיים הקדוש תמים על דרך אומרם ז"ל [נחירות בוז] וזה לשונם עבודה זרה דפו וזה לשונם צדיק במעשיו תמים בדרכיו פירש ראשי וזה לשונו בדרכיו עניו ושפל רוח זה יגיד עוצם אישורו שאפילו בדורותיו הרעים את כולם היה עניו והוא לפני משורת הדין כי שורת הדין נותנת אם חסיד תתחסד ואם עיקש תטפל [כחכוח] תתפטל והוא והוא לא כן עשה בעוד שאפילו בעיני דורותיו הוא קריותו עניו אמרתי לכם הוא לומד תמים זה פירושו עניו והוא אמרו תמים בדורותיו ואמר לשון רבים להגיד מעלתו והנה כל

אדם ישיג הכרת שלושה דורות זה הזכרתי קודם אחת דור אביו ושני דורו ושלישי דור בניו והגיד הכתוב כי בחולם היה הוא מסוים זאת אומרת היה מושלם והגם שהיה מתושלח אמרתי לכם שהיו חיים מזכיר מתושלושח בהמשך זהו לבדון לא נשאר מיתר הראשונים שלפני פניו. מה שאומר פור החיים הקדוש בעצם שנוח היה אדם מעדיו והתנהג לפני משורת הדין. היה יכול להשיב להם דברים ובטח דיברו אליו לא יפה. עם כל זה הוא לא ענה אל תעל סיל כיבלתו.

הוא לא ענה להם כמו שמגיע להם שיענו להם כמו שהוא מביא פסוק הם מקשתעקש. דבר חמישי כותב האור החיים הקדוש את [נחירות בוז] האלוהים התהלך נח פירוש שגם עם השם הנהי גניחה ומנוחה ועל ידי חומרם זל וזה לשונה רבי אליעזר אומר על שם קורבנו נקרא שנאמר וירח השם את ריח הניחוח ולזה חזר לומר פעם שנייה נח ולא הספיק במ שיזכרו בתחילת הפסוק ואמר לשון הליכה כי חן יאמר גם על הנהגת טובה כדי חומרו והלכתה בדרכה. שרוצים לשבח מישהו, משבחים אותו בהליכה. בתורה אני מדבר, לא בהגעה ליעד כי אינסוף.

אשר תמי מדרך ההולכים בתורת השם. המפרשים מסבירים לא אשרי תמים מדרך היושבים או המגיעים או המשיגים אשרתמים מדרך ההולכים בתורת השם. אדם הולך כל מה שהוא בעלייה בהתקדמות זו מעלותו באמת אצל נוח כתוב אציהם אשרתמדר איך כתוב אצלו תמים נוח איש צדיק תמים היה בדורותיו והפסוק ממשיך את האלוהים >> תלך נוח זה [כחכוח] ההולכים ודקדק לומר התהלך לומר בתמידות היה מרצה קונו יתברך וקורבנו יוכיח על הכלל ובזה נתיישבו כל הדקדוקים גם אומרו אלה כי אין בקוד קודמים כיוצא בתולדותיו מבחינת כל המעשים האלה גם מבחינת שהוא

היה עצם מהותו גרמה לנוחות בבריאה כמו שאורחים הזכיר במילה נוח היו יוצאים מים מציפים אותם מקבריהם והפרה לא הייתה נשמעת לחורש וגם מבחינת איש מבחינת הכלים שהוא יצר להם שעשה להם תחרשה גם מבחינת יסוד העולם ממנו הו שט העולם יכול להיות שגם בגלל זה מוזכרים בניו שוב הולד נוח שלושה בנים, את שם את חם ואת ימפן. מגם מבחינת הענווה שלו, שאדם עניב מתנהג בתמימות, הקדוש ברוך הוא מביא ישועות גדולות על ידו בלי שהוא יודע, בלי שהוא מתכוון כי הקדוש ברוך הוא, אני הדקה, הקדוש ברוך הוא

נמצא עם מישהו, אני הדקה או שפל רוח, מישהו נמוך.

יש בספר אהבת חיים של חכם מנחה מנשה הוא כותב לא זוכר באיזה פרשה הוא כותב שהיה אחד שהיה היה איש כפרי היה איש מהכפר היה כל פעם בפעם בשבוע הבא מביא סחורה לעיר הגמרא אומרת כבר ב במסכת מגילה שם מקדימים מגילה נקראת יא יב יג יד טר פעות למה בגלל שהיו מקדימים בשביל בני הכפרים שהיו באים ליום הכניסה היה להם גם שיש להם בתינים שיקראו להם בתורה אבל גם היו מביאים שחורות מספקים מים ומזון לחיהם שבכרחים כך לשון הגמרא בהמשך אז הוא אמר היה אחד היה

בא כל פעם עכשיו הוא היה עם הארץ לא יודע לקרוא לוח לא מבין שום דבר היה נכנס לרב המקומי אומר לו בבקשה ממך תעשה לי רשימה מה קורה במשך השבוע היה אומר לו יום שני הבא צום יום שלישי הבא מתחיל חנוכה היה אומר לו תאריכים של דברים וככה היה חוזר חלילה יום אחד כומר במקום תמיד הקמרים היו מחפשים עלילות וטוענות על עם ישראל שהגיע את המלך אמר המלך מה אתה מחבב אותם? מקרב אותם פה שם. הוא אומר אין בהם חוכמה. אתה חושב שהם חכמים?

וכל פעם היה ויכוחים והיהודים היו מנצחים. אמר לו זה לא חוכמה במילים. אני רוצה שנעשה ככה כלומר אומר למלך שנעשה איזהשהוא א ויכוח אבל בפנטומימה בלי מילים רק א תנועות. ובוא נראה תראה.

לא לא הצליח. אמר לו המלך, מה לך? מה שהגיע את המלך? טוב, בסוף המלך הוא מבני עמו.

החליטו שעושים ככה. ואם לא מביאים מישהו או שלא מנצחים, מגרשים את היהודים מהמקום שהם נמצאים. טוב, הגיע היום שצריך ללכת לזה. כולם מפחדים ללכת.

מי ילך? פנטומים, אתה לא יודע מי אומר, מה עושה, מה רוצה. כולם נתכנסו בבתי הכנסת להתפלל. כולם מעוטפים בטליתות.

הגיע הכפרי הזה, הרב לא אמר לו שבוע שעבר שיש משהו. הוא רואה הכל סגור. הוא בא לפרק סחורה. אין אנשים ברחובות.

אומר, "מה קרה? לא יודע כל מה שאמרתי לכם." >> [כחכוח] >> איזה אחד הולך עצר אותו אומר לו תגיד מה אולי עכשיו יש איזה חג משהו חיללתי חג חיללתי איזה יום קדוש אמר לו לא אמר לו יש איזה בעיה עם עם המלך פה איזה כומר אמר לו מה הבעיה סיפר לו אמר לו בסדר הלך הזה היהודי הפשוט הזה הלך על דעת עצמו דפק אצל המלך אמר אני שליח של היהודים שלחו אותי שאני אבוא אה תביא את הכומר. מה צריך לענות? אני פה.

פלג כזה אדם פשוט. שלחו אותו חשבו יבוא הרב עם איזה פמליה. מכובן בא אדם טוב. המלך יושב ליד הכומר, היהודי ממול והכומר מתחיל.

המלך אומר לו בחרבון. הוא עושה ליהודי ככה. הכפרי הזה עושה לו ככה. המלך גם לא יודע את השאלות והתשובות, אבל הוא רואה שהכומר מבין שזה הולך טוב.

כלומר ש היהודי עונה לו כמו שצריך. טוב, שאלה שנייה, הכומר עושה לו ככה, היהודי עושה לו ככה. המלך רואה שהכומר לא מבין שהתשובות לא לטובת הכומר. דבר שלישי, הכומר הוציא יין והיהודי היה לו בכיס איזה חתיכת גבינה לבנה הוציא גבינה.

שלא המלך אומר לכומר מה? אומר לו ניצחו. טוב, בינתיים יצאה שמורה, התבטלה גזרה. [נחירות בוז] הרב קורא לכפרי הזה, אומר לו, "דגים, מה שאלו אותך?

מה דיברת? מה ענית?" אמר לו, "לא יודע, בא לי בן אדם, אומר לי שהוא יוציא לי את שתי העיניים, עם שתי האצבעות." אמרתי לו, "באצבע אני אוציא לך את שתי העיניים." אומר, אחר כך, שאלה שנייה, אמר, אמר, הוא יתן לי סתירה. אמרתי לו, אני אתן לך אגרוף. אומר, ומה אחר כך?

אמר, "ה רצה לעשות סולחה. הוציא יין, הוציא תי גבינה, נהנו חברים וזה." ככה הוא חשב. אבל מה באמת היה? הכומר אמר לו, יש חס ושלום שתי רשויות בעולם, שתי להויות.

עשה לו שתיים. הוא מה ענה לו? ענה לו אחד, אבל הוא לא יודע מה הוא עונה. אפילו היה שליח מהפשטות שלו.

הקדוש ברוך הוא הביא ישועה על ידו. אחר כך הכומר אמר לו, "נכון, יש אחד, אבל אתם מפוזרים בכל העולם. איך איך יביא אותכם לפה? איך יקבץ אותכם?" הוא עשה לו אגרוף.

הוא חשב כמו שאמרנו שהוא יתן לו בוקס אבל הוא אומר לא הכומר הבין עתיד הקדוש ברוך הוא לקבץ את כולם אחר כך אמר לו איך יקבץ אותכם אבל אתם עושים עבירות העבירות נמשלים לאדום >> אל כתוב שמה אם ידים הוא כתולך קשה לילבינו נכון >> אם יה חותם כשנים קשה לגלבינו הוא כתולה קצה מריו כן ככה לשון הפסוק אמר אמר לו אבל אתם עושים עבירות הוציא לו יין אז הוא אמר הוציא לו לבן לבן זה של כמו הפסוק שאמרנו אם היו חטאיכם כשנים שני זה צבע

אדום כי חוט השני שפתותיי שפתיים הם אדומות מי שהוא עניו הקדוש ברוך הוא מביא שעות גדולות על ידינו פרשת בראשית מתחילה במילה בראשית הרבה נאמר על בראשית אחד הדברים כותב מרן החידה המילה בראשית אותיות בשארית >> אומר שערית זה שאריות שעריות זה ענווה זה בסוף אומר אתה רוצה לזכות בתורה הנה התורה מההתחלה אומרת לך המילה הראשונה תהיה שארית תהיה עניב אם תהיה עניב תורה תחול בך לא תהיה עניו תורה נמשלה למים מים הולכים למקום נמוך כך תורה הולכת למקום נמוך גם נוח היה לו את התמימות

הזאתי את הענווה הזאתי יכול להיות שבגלל זה גם המים הפיזים גם לא פגעו בו זה גם יכול להיות לרוב על בינתנותו ודבר אחרון אומר האורחים הקדוש את האלוהים פירוש שגם אם השם הנהיג ניחה ומנוחה כלומר לא רק היה מבחינת הציבור כמו שהזכרנו שהיה ענה ולא ענה להם אלא גם מול הקדוש ברוך הוא והתם נקיים >> משם ומישראל משתי הבחינות האלה יש אורחיים בפרשה אני אעצורך איתכם פה אבל מילה אחת יש אורחים פרשה מזכיר כי עכשיו אני נזכר הוא מביא פה פסוק וירח השם את ריח הניח

הוא מביא שמה חידוש בשם שם סבא שלו. האורחים מביא פעמיים בכל הספר חידוש מסבא שלו. אחד בפרשת נוח, אחד פרשת וישלח. פה [כחכוח] האורחים הקד הקדוש כותב דבר מאוד מעניין.

אם אתם רוצים לראות בפנים, תראו בפנים. אה, פרק ח פסוק א פסוק כא [כחכוח] וירח השם את ריח הניכוח. ויאמר השם אלהליבו לא הוסיף לקלל עוד את האדמה בעבור האדם כי יצר לב האדם רע מנעוריו ולהוסיף עוד להקות את כל חי כאשר עשיתי האורח חיים הקדוש מסביר פה דבר מאוד מעניין הקורבן ש שנח הקריב זה משל הקדוש ברוך הוא זה לא משלו הכל של הקדוש ברוך הוא מי אמר לו להכניס אותם לתיבה מי נתן לו להכניס ס אותה הכל הקדוש ברוך הוא אז הוא אומר מה

הקדוש ברוך הוא מתרצב ממשהו שלא תאר לך עכשיו אדם הולך קונה למישהו מתנה מהאשראי של אותו מישהו ראובן קנה לשמעון מתנה מהאשראי של שמעון אז מה מה עשית בזה אומר וירח השם את ריח הניחוח והקדוש ברוך הוא אומר תשמע לא הוסיף לקלל עוד את האדם ולא הוסיף את האדמה ולא הוסיף עוד להכות את כל חי שו עזידי מה עשה זה לא הביא לך מהבית שלו מביא מביא פה אורחיים הקדוש גמרא הגמרא אומרת שכל המתפתא מיין שלו יש בו מיד קונו אתה בא למישהו הביתה אתה רוצה

לבקש ממנו בקשה הוא מביא לך עכשיו אני יודע איזה יין טוב שנת לא יודע איזה שנה למדנו פעם יין עד 70 שנה מחזיק מעמד אחרי 70 שנה לא מחזיק מעמד את כותב בן איש חי בתחילת א פירושו על שיר השירים אומר לכן יין גימטריה 70 אומר לכן כתוב ולביו שלח כזאת 10ה חמורים נוסעים ביטוב מצרים הגמרא אומרת במסכת מגילה סוף פרק ראשון דף טז עמוד ב שמה הגמרא אומרת מה שלח לו לדעה אחת יין ישן שדע צקח חב אומר מה זה יין ישן הוא אומר ליעקב

אין יין כזה כי יעקב גר בארץ ישראל בארץ ישראל יורד גשם היין מקסימום יכול להחזיק 70 שנה אבל במצרים לא היה גשם היו היו ניזונ מהנילוס אז הוא אומר יש שמה יינות של מאות שנים יותר יינות טובים מיש בארץ אומר לכן שלח לאבא שלו יין ישר ככה הוא אומר טוב יש עוד פירושים על זה פשוט מוציא לך יין אתה פותח את היין לא הוא פותח אתה מוזג לו לבעל הבית זה יין שלו הוא שם על השולחן אומר לך מה ביקשת קיבלת אומר זה יש בו מידת

קונו הנה נוח בא מביא לקדוש ברוך הוא קורבן הקורבן של מי של השם הלך הוא מבסוט מהריח מהנע הוא מביא לו משהו משו יותר אני לא מקלל את האדמה לא מכה את הבן אדם נקרא את הרצון שלו בפנים אומר החיים הקדוש כוונת ההודעה לומר שהגם שהקורבן שהקריב נוח מנכסיו הם נכסי שמיים אשר ברא השם בעולמו אף על פי כן התרצה בהם ובהמצעות הקרבתם נידב להטיב נדב להטיב ונשבע שלא יחריט כל בשר מבלי שאין דבר ממנו. לא כתוב שנוח אמר לו מה תעשה עוד בבול אל תעשה

בבקשה כלום השם קורא מחשבות יודע מה נוח רוצים אלא כביכול מעצמו נתרצע כאילו מה שקיבלנו של המקריב ועינו שלו שאור חיים כזה בפרשת כיטב שכותב שהקדוש ברוך הוא מחשיב לבן אדם את המצוות שהוא עושה כאילו זה החומר גלם של הבן אדם שתית ברכת אמרת אני הבאתי לך את המים אומר לו ברכת כאילו אתה הבאת את המים שאדם לכן זה מה שכ לומד אור החיים פשט בגמרא במסכת ברכות שמה בפרק יצד מברכים השמיים שמיים להשם תן לבני אדם ופסוק שני להשם הארץ תחלית להשם הארץ או לנו

הארץ אומרת הגמרא כאן קודם ברכה כאן אחר ברכה מסביר שם אור החיים הגנוס אחרי ברכה כאילו החומר גלם גם שלך כמו אדם קונה לאביו מתנה ליום הולדת של אבא שלו מהכרטיס כיסי של אבא שלו ואבא שלו מחשיב אומר תשמע קנית לי חשבת עליי כאילו אתה הבאת את המתנה מהכסף שלך ככה מסביר שם אורחים באריכות >> ועל פי דרך זה תקשיבו היה מפרש מורי ורבי אדוני זקני זצן זה אפלה ופלה אפילו שלא הגענו לשמה ועד שנגיע לפירוש של האורחיים הזה קח כמה שנים למה זה לא פרשה

לא קצרה אבל הייתי מוכרח כי זה דבר שלא נתקלים בו כל ביום שני שפתות הדבות בקבר אומר ועל פי דרך זה היה מפרש מורי ורבי אדוניקניזצל מאמר אחד וזה לשונם כל המתפתא מינו ו מהין שלו יש בו מידת כלנום שנאמר וירך השם את ריח הנחועה פירש הוא זל כל המתפתא מיין שלו כי יגיש אליו אורח של יין מאינו של בעל הבית ובאמצעותו שהוא הגיש לו את הזאת יעשה לו מבוקשו ממנו מעצמו יש בו בבעל הבית הזה מידת קונו כי חן עשה השם כמו שפירשתי בסמוך ודקדק

לומר מתפתא לומר שנתפטא באמצעות המוגה שליו מבלי שיצטרך אליו דבר מבלי שיתרך אליו דבר ופי זה בא הודעת הכתוב דבר זה למי שירצה ללכת בדרכי קונו אתה רוצה להיות כמו הקדוש ברוך הוא ובוא תדבק והלכת בדרכם שיקרה לך כזה מקרה תיתן לבן אדם מה הוא רוצה בלי שהוא יבקש תתפתא מזה גם להכרתו אצלנו שיש בו מידת כו אתה רוצה לדעת אם מישהו יש בו מידת קונות תראה איך הוא מתנהג מהגם שמצינו בכמה מקומות שאמר הכתוב ריח ניחוח של השם לא מצינו שנתב לעשות טובה מעצמו כזה

אלא שיתרצא בו עם חולחתו ריח ניחוח להשם ראשי תיבות גמרא אורחיים 281 אדם שלומד תורה של אור החיים הקדוש עושה לקדוש ברוך הוא נחת רוח גדול אנחנו אומרים כל שבת ד אמר רבי יהודה אשר מי שעמלו בתורה ועושה נחת רוח ליוצרו נחת רוח ליוצרו ראשי תיבות גמתר אור החיים שלומד אור החיים הקדוש שנחת רוח לקדוש ברוך הוא השם יזכה אותנו שיהיה בנו מדעת כוננו >> ונלך בדרכיו >> נזכה להידבק >> בחכמים כמו שכתוב ובוא תדבק אבל השם אלוקיך איש אוכלהו אוכלה ראשי תיבות כוללים ללימוד אור

החיים אדם לא יכול להידבק בהשם מתוך ש נדבק בחכמים נדבק במי שאמר והיה העולם ברוך אדוני לעולם >> אמן ואמן רבי חנניה בן הקשה אומר >> [מוזיקה]