Le faire rentrer à la maison... Rav Elie Lemmel - Paracha Ki Tetsé

Kind: captions Language: iw [מוּסִיקָה] שלום, עדיין בספר של Devarim parachat kitetsé תמיד אלה טקסטים עם כל כך הרבה, כל כך הרבה כל כך הרבה לימוד ואנחנו הולכים ל לעצור על אחד הפסוקים של זה פרצ'אט שבו אנו נזכרים החובה שיש לאדם כאשר הוא מגלה חפץ ובמקרה הזה זה לא חפץ אלא החמור או השור ששייך לנו חבר שאבד, ובכן, החובה ללכת ולאסוף אותו ולהחזיר אותו לבעליו אז ברור שהטקסט אומר לנו את זה אנו לומדים חוק ראשון שהוא בסיסי כשאתה רואה חיה שהאוויר הזה הוא באמת את מי אתה רוצה ללכת לראות? זה שייך לחיה הזו לקחת אותה ממנה להחזיר אותו לחפש את שלו הבעלים, התורה אומרת לי כן, ה-T אותי הוא אמר כן, אכן אם אתם עומדים בפני במצב זה, עליך לבצע מאמץ כי דמיינו את השמחה מה ירגיש הבעלים כשאתה יחזיר לו את חמורו, שורו, היסוד שהוא הפסיד, כן אכן, התורה מספרת לנו בקשה לעשות מאמצים לעשות זאת התורה מבקשת מאיתנו להעניק נחת לאחרים. לעשות מאמץ כשאנחנו יכול היה בהחלט לומר לעצמו, "לא ראיתי כלום". זו לא הבעיה שלי, אני אעביר את שלי הלאה אני בדרך ואני דואג לעצמי. שֶׁלָנוּ המורים הולכים ללכת קצת הלאה ותגיד לנו שיש כאן עוד שיעור שלא נלך אליו לעצור בבשר ובשנה בצורה מסוימת באופן אלגורי הם אומרים לנו שהשור הזה או את החמור הזה שאנו רואים אבוד ובריא זה אולי האדם הזה שהוא חלק של הקהילה שלנו שנמצאת כאן אבל מי מי שמאבד את דרכו, מי שמאבד את דרכו דרך שאינה מפריעה ל תורה ממישהו שבשלב מסוים לא היה לו מודעות לחשיבות ול- ערכה של תורה נצחית זו הוא אבוד, אף אחד לא אמר לו כלום, הוא שם ביקום אחר וה-T אותנו אמר, "תיזהרו, אל תסיטו את המבט." כלומר, אל תהיו בזה מילים בסדרה כל אחד את חייו לכל אחד יש את הדרך שלו, אני לא אעשה זאת. אין לך שום חובה להתערב לי בכלל. הטקסט אומר לבוא ולחפש להביא את האדם הזה לכיוון שבין לבין מרכאות מציינות את בעליו, כלומר לבורא היקום אז ברור שצריך לדעת איך להדגים אינטליגנציה, פסיכולוגיה, עדינות כי האדם הזה אבוד כלומר, מי לא יודע את זה הדרך שהתורה מציעה לו היא אכן אתה לא תגיע בתור ברור שלא מרצה וגם לא ב מילים קשות, אבל להיפך, אתה תעשה זאת. לנסות לגרום לו לגלות שיש אולי משהו שהיא לא יודעת וכל התועלת שיכולה להיות לכך לסגת על ידי פתיחת עצמך למורשת שלך לפתוח את עצמם לידיעת התורה האחריות הזו זה עקרוני, למה? כִּי אנחנו נמצאים בעולם שבו אנחנו נוטה לעתים קרובות לרצות לחשוב קודם כל לעצמו ואפילו ברמה רוחני בבסיסו כאשר האדם בחוץ והיא רואה את החמור או את השור של חברתה, היא עצמה, יש לה את השור שלה התוכנית שלה, אז היא תיאלץ בשלב מסוים להניח בצד את שלו תוכנית לשים בצד את מה הוא מתעניין כי יש משהו דבר לעשות עבור האחר מאותו הדבר האופן שבו אדם נמצא שם ובתוך שלו התפתחות רוחנית לימוד התורה והנהוג בה חיי היומיום, מי יודע, ואז שם הוא אני פוגש מישהו, אבל הוא רחוק. אדם שעדיין לא יודע אז אולי הוא יצטרך לוותר הלימוד שלו כדי לקחת את הזמן להחליף רעיונות, לדבר, להיפתח כלפי האדם השני ידע שאין ברשותו, ואכן, כן התורה מעודדת אותנו ומבקשת מאיתנו לתפקד בצורה כזו זה אשר נקרא עיקרון של אחריות שהיא בלב ליבה של זהות יהודית שבת שלום