Adolescence : pourquoi nos enfants savent beaucoup mais manquent de maturité ? — Joy Galam

אתה מציג את עצמך בצורה די מקורי ומודרני מאוד, אה, מזה תקופת גיל ההתבגרות שבה אתה שם מדגישים את הפער הקיים בין האבולוציה האינטלקטואלית שלנו ילדים צעירים יותר ויותר יתר על כן, בזמננו עם ה- אמצעים טכנולוגיים העומדים לרשותם זמינות, לרשותם ו מצד שני, האבולוציה שלהם רִגשִׁי. אה, איך בדיוק? אנחנו מצליחים לשמור על האיזון הזה ו לגדל את שניהם בו זמנית ? בְּהֶחלֵט.

אז, כמו שאמרתי לך... אמרתי, משבר ההתבגרות, סוף סוף ה תקופת הסליחה של גיל ההתבגרות וגם זה בלתי נמנע, אבל לפעמים זה יקרה לעשות זאת באכזריות. ובכן, כדאי שתדעו שזאת, אה, תופעה שקורה בחברות מודרניות, ב- חברות מערביות. אז, אנחנו שאל את עצמו את השאלה "אבל מה יש לו בחברות האלה?

אשר יהפוך את התקופה של גיל ההתבגרות יתבטא בדרכים הבאות "סוג של משבר?" טוֹב. אז הסיבה זה מה? העניין הוא, שיש למעשה פער בין הידע שלהם אִינטֶלֶקְטוּאַלִי והבגרות הרגשית שלהם. זה אומר שלמעשה אנחנו רואים את זה רק על ידי בהשוואה לדורות קודמים, אכן, יש לנו גישה להרבה יותר של ידע אך בו זמנית ב מקביל משליך את עצמו לחיי העבודה הרבה יותר מאוחר.

לפעמים אנחנו גדלים בתוך פקעות ש כלומר שאנחנו עדיין לא לוקחים אַחֲרָיוּת. אז, נורבגיה ג'ייקובסון קורא להורים להתכונן בדיוק לתקופה זו לתת אוטונומיה לחלוטין ל- אחריות כלפי הילד באופן כזה ש שדווקא ובצורה טובה את בגרותו רגשי או במקביל ל- שיעור הידע שהוא כן.